דף הבית

מאמרים משפטיים

אנחנו נשמח להעלות עבורך מאמרים מפרי עטך (תוך מתן קרדיט מלא).
צור איתנו קשר כאן  וציין את כתובת האתר שלך שבו נמצאים המאמרים ואנו נעלה אותם לאתר.

עורך דין/משפטן!!   הגדל את החשיפה שלך במנועי החיפוש והרשם ככותב מאמרים.
להרשמה לחץ כאן



אתר מאמרים משפטיים הינו האתר המכיל בתוכו אך ורק מאמרים בתחום המשפט.
ניתן לבחור מאמרים משפטיים בקטגוריות הבאות:

אובדן כושר עבודה דיני עסקים מיסים תאגידים
איכות הסביבה הגבלים עסקיים משפחה תעבורה
אכיפה ומיסוי עירוני הגירה משרד הביטחון תקשורת
ביטוח הגנת הצרכן נדל"ן ומקרקעין תרגום משפטי
ביטוח לאומי הוצאה לפועל נזיקין
בנקאות זכויות האישה נזקי רכוש
בתי משפט חוזים סדר דין אזרחי
גבייה חוק ומנהל פטנטים
גישור ובוררות חקירות פלילי
דיני אינטרנט ייעוץ משפטי קנין רוחני
דיני חברות ירושה רשלנות רפואית
דיני עבודה כללי שירותים לעורכי דין


הודעות אחרונות בפורומים המשפטיים
פורומים משפטיים
 

מאמרים משפטיים אחרונים
 מאמרים אחרונים בקטגוריה

 
אמיילים כחומר חקירה - אפשרות הפללה באמצעות דוא"ל
החוק הוא כלי דינמי, ובאופן תמידי מתאים עצמו למציאות המשתנה. עשור וחצי מאחורינו בלבד היה האינטרנט רעיון מופרך והיום היעדרו מופרך עוד יותר. 

מיסוי הכנסות משכר דירה למגורים בישראל
בפקודת מס הכנסה שלושה מסלולים למיסוי הכנסות פאסיביות של יחידים משכר דירה למגורים בישראל, כדלהלן: (1) מסלול הפטור, (2) מסלול ה – 10%, ו- (3) מסלול המס הרגיל. סעיף מקור החיוב של הכנסות מדמי שכירות הוא סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה. 

מיסוי אופציות ומניות שניתנו לעובדים ישראלים בחברות זרות
אופציות ומניות בחברות זרות אותם מקבלים לידיהם עובדים ישראלים ממעבידם, טומנות בחובם ערך כלכלי רב. כידוע, אופציה בהקשר של מניות חברה הנה זכות לרכוש את המניה תמורת מחיר קבוע מראש החל ממועד הבשלת האופציה ("מחיר מימוש"). היתרון הכלכלי העיקרי הטמון באופציה למקבלה הנו הטלת הסיכון שמחיר השוק של המניה ירד במהלך תקופת "חיי האופציה" על כתפי נותן האופציה, כשלמקבל האופציה שמורה הזכות לרכוש את האופציה במחיר המימוש. 

תקופת שומה מיוחדת
רשות המסים פרסמה לאחרונה הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 5/2008, בנוגע לתקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). ההוראה עוסקת בנסיבות ובדרישות למתן אישור תקופת שומה מיוחדת בת 12 חודשים כקבוע בסעיף 7 לפקודה. הוראת הביצוע מפורסמת בין הוראות הביצוע של רשות המסים בנושא מס הכנסה, במאגר 'טפסים והנחיות' באתר של רשות המיסים. 

מתי מתחדשת הערבות באופן אוטומטי בתקופת האופציה- מאת עורך דין דן הלפרט
אם בהסכם השכירות הראשון נקבע במפורש מנגנון אופציה להארכת תקופת השכירות, שכן אז מנוע הערב מלטעון כי לא ידע או לא התכוון להאריך את ערבותו מעבר לתקופת השכירות הראשונה. 

ניהול מרפאה באחד מחדרי דירת המגורים מחייב היתר- מאת עורך דין דן הלפרט
כל אימת שאדם מנהל עסק מסוים בדירתו ולצורך כך באים בשערי ביתו אנשים (גם אם בהיקף לא גדול), הרי שמדובר בסוג פעילות המחייב היתר לשימוש חורג. 

מתווך שעבד בבלעדיות זכאי לעמלת תיווך גם אם לא היה הגורם היעיל- מאת עורך דין דן הלפרט
עסקה שתיכרת בתקופת הבלעדיות, גם כאשר בעל הנכס איתר את הרוכש בדרך כלשהי (פרסום עצמאי באינטרנט, סיוע של מכרים או בני משפחה באיתור רוכשים וכד') ללא מעורבותו של המתווך, תזכה את המתווך בדמי תווך. 

גג הבית המשותף הינו רכוש משותף ואין למי מהדיירים בבניין זכות שימוש ייחודית בו- מאת עורך דין דן הלפרט
לעיתים, עושה אחד מדייר הבית המשותף (בדרך כלל יהא זה הדייר המתגורר בקומה העליונה בבניין) שימוש בגג לצרכיו (לצורך איחסון חפצים או אפילו לצורכי מגורים במבנה ארעי שבנה על הגג). האם שימוש זה הינו שימוש על פי דין? האם יש בידי הדיירים האחרים להתנגד לכך? האם רשאים הדיירים האחרים בבניין להעלות התנגדותם לאחר שנים רבות בהן שקטו על השמרים? 

עילת הנטישה בהלכות דיירות מוגנת הינה פופולרית אך הנטל להוכיחה אינו פשוט- מאת עורך דין דן הלפרט
הרציונאל העומד בבסיס עילת הנטישה הוא ראוי ונכון, שכן מטרת חוק הגנת הדייר היתה להבטיח לדייר המוגן קורת גג בטוחה ווודאית אשר תיוותר מעל ראשו ככל שינהג בהתאם לתנאי הסכם השכירות והחוק. מטרה זו איננה מתקיימת עוד עת בוחר הדייר המוגן שלא לקיים את מטרת השכירות שלשמה שכר את הנכס. 

זכאות מתווך לעמלת תווך תלויה בשאלה האם היה "הגורם היעיל" להתקשרות- מאת עורך דין דן הלפרט
שאלת היותו של מתווך "גורם יעיל" אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן לצד המקרים הברורים בהם הפגיש מתווך בין שני צדדים (מוכר וקונה) ומפגש זה הביא לכלל עסקה, מוצאים אנו לעיתים מקרים מורכבים בהרבה בהם ההכרעה בעניין זה אינה פשוטה. 

האם לצורך שיפוץ מבנה דרוש היתר בניה?- מאת עורך דין דן הלפרט
המחוקק קבע בסעיף 145 (א) (2) לחוק כי עבודות הטעונות היתר בניה כוללות "הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;...". בהקשר זה נשאלת השאלה האם שיפוץ מבנה קיים טעון היתר בניה והאם עבודות שיפוץ מהווה עבודות הטעונות היתר על פי החוק? 

רוכש הזכויות מהמשכיר חייב בכל חובותיו לשוכר- מאת עורך דין דן הלפרט
רוכש הזכויות מהמשכיר המקורי "בא בנעליו" לכל דבר וענין הקשור לחוזה השכירות, כך נקבע בסעיף 21 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971: "המשכיר רשאי להעביר לאחר זכויותיו במושכר. עשה כן, יבוא רוכש הזכויות במקומו של המשכיר בכל הנוגע לחוזה השכירות..." 

מתווך המסייע בעריכת הסכם המכר אינו זכאי לעמלת תיווך- מאת עורך דין דן הלפרט
סעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 קובע, כי מתווך לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ולא ייצג לקוח במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה. לצד איסור זה מונחת סנקציה הקובעת כי מתווך שיפר סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך. 

שימוש בחדר בדירה לצורכי משרד מחייב היתר- מאת עורך דין דן הלפרט
ניהול משרדים, עסקים או קליניקות בדירות מגורים על ידי בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רו"ח, אדריכלים, ורופאים, היא תופעה נפוצה ביותר במקומותינו. רבים אינם יודעים כי ניהול עסק בבית המגורים מצריך (לרוב) "היתר לשימוש חורג" וכי ללא היתר כזה חשוף בעל הדירה (והעסק) לסיכון של כתב אישום והרשעה. 

לא תמיד ישלם שותף דמי שימוש לשותפים האחרים- מאת עורך דין דן הלפרט
האם שותף במקרקעין שעשה שימוש במקרקעין המשותפים חייב לשלם ליתר השותפים דמי שימוש? ככלל, התשובה לשאלה זו היא בחיוב (סעיף 33 לחוק המקרקעין). אולם בתי המשפט סייגו חבות זו וקבעו כי חובת תשלום דמי שימוש חלה רק כאשר השותף המשתמש השתמש במקרקעין באופן בלעדי, ובאופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. 


קישורים נוספים
© כל הזכויות שמורות למדריך המשפטי ברשת
שיווק באינטרנט על ידי WSI