מאת עו"ד זהר נוה

 

בעולם הטכנולוגי של היום, אנשים רבים העובדים בחברות היי – טק כאלה או אחרות, נתקלים לעיתים תכופות בסיטואציה בה במסגרת עבודתם, עולה בהם רעיון כלשהו לפיתוח טכנולוגי שיש בו תועלת, בין אם לחברה בה הם עובדים ובין אם בצורה נרחבת יותר. במקרים רבים, הופכים רעיונות אלו לפיתוחים ממשיים בעלי יישום בפועל כאשר הפיתוח עצמו נעשה במקום העבודה ולעיתים אף נרשם בגינו פטנט.

 

השאלה המרכזית שנשאלת היא  - ביחס לפיתוח כאמור, למי הוא שייך, האם לעובד או לחברה בה הוא מועסק? האם יש רלבנטיות כלשהי לסוג הפיתוח כלומר, האם הפיתוח משרת את החברה או שלא? על מנת לענות על שאלה זו יש לבחון את מהותו של הפטנט ואת משמעו.

1.         משמעות המילה "פטנט" הוא זכות שימוש בלעדית הניתנת לאדם שיצר וזאת לפרק זמן קצוב כאשר זכות זו נרשמה בספרי רשם הפטנטים כחוק.

 

סעיף 3 לחוק הפטנטים תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") מגדיר מהי "אמצאה" - מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. אמצאה כזו, תהיה מתאימה לרישום כפטנט.

 

סע' 2 לחוק קובע גם שהאדם שיצר אמצאה אותה ניתן לרשום כפטנט, זכאי לבקש שירשם פטנט על אמצאתו.

 

2.        הגדרות אלו קובעות שכל אדם שפיתח פיתוח כלשהו, בין אם מוצר מוחשי ובין אם תהליך טכנולוגישהוא חדש, מועיל וניתן לעשות בו שימוש תעשייתי, יכול להגיש בקשה מתאימה לרשם הפטנטים על מנת לרשום את אמצאתו על שמו ובכך לשמור על זכויותיו בפיתוח.

 

3.        כלומר, עפ"י הוראות החוק הנ"ל, עובד שעבד בחברה מסוימת ובמסגרת עבודתו יצר אמצאה כלשהי המתאימה להירשם כפטנט, זכאי לכאורה כי פיתוח זה שלו ירשם על שמו ברשם הפטנטים ולאיש מלבדו לא תהיה זכות שימוש בו, אלא אם הוא יעניק זכות זו או ימכור אותה.

 

           בחינה מעמיקה יותר של החוק, מתביעה כי אין הדבר כה פשוט וישנן מגבלות מסוימות.

 

4.        סעיף 132 (א) לחוק קובע כי "אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131"

          

           סעיף 132 (ב) לחוק קובע כי " הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד".

	הכרעה

 

כלומר, למרות האמור במפורש בהגדרות החוק לעניין פטנט ואמצאה, הרי שבמקרה בו עובד פיתח אמצאה כלשהי במסגרת עבודתו עבור מעסיק כלשהו, הרי שהזכויות והבעלות באותו פיתוח וגם בפטנט שירשם בגינו, אם ירשם, יהיו של המעסיק בלבד, אלא אם הוסכם בין הצדדים אחרת בהסכם או במקרה שהמעסיק ויתר על האמצאה לטובת העובד.

 

יש לזכור כי כיום, מעסיקים העוסקים בתחומים במסגרתם ניתן לפתח אמצאות כאלה או אחרות ובתחום ההי – טק בכלל, דואגים לכסות עניין זה כבר בשלב קבלתו של העובד לחברה ע"י החתמתו על הסכם עבודה אישי אשר בין הוראותיו קיימת הוראה שקובעת שכל פיתוח של העובד במסגרת עבודתו, יהיה שייך למעסיק.

 

5.        במקרה בו לא נחתם בין הצדדים כל הסכם והעובד לא יידע את המעביד על פיתוח האמצאה, כיצד יודעים למי שייך הפיתוח ולמי יש זכויות בו?

 

6.        תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בספרות המקצועית שקבעה שלעניין זה, יש לבחון מספר קריטריונים בסיסים שיש בהם להצביע על הבעלות האמיתית בזכויות הפיתוח:

 

א.         האם קיים קשר כלשהו בין האמצאה לבין העבודה הספציפית שביצע העובד עבור המעסיק?

 

            ב.         מהן חובותיו של אותו עובד כלפי המעסיק?

 

            ג.          מה מטרת העסקתו של העובד?

 

ד.         האם על העובד היה לבצע הוראות ספציפיות במסגרת עבודתו שהובילו לפיתוח האמצאה?

 

            ה.         האם לצורך ביצוע הפיתוח, נעזר העובד במשאבים כספיים ובציוד השייך למעסיק?

 

            ו.          האם העובד קיבל שכר עבור עבודתו?

 

ז.          מה תפקידו של אותו עובד בחברה?.

 

7.         כאשר עולה מבחינת מכלול השאלות שלעיל שהפיתוח בוצע ע"י העובד במסגרת שעות העבודה ובמסגרת הספציפית של עבודתו תוך שימוש במשאבים של החברה, הן הכספיים והן מבחינת ציוד, הרי שהבעלות בפיתוח תהיה של החברה. יתרה מכך, גם אים העובד פיתח את האמצאה במהלך שעות הפנאי שלו אך ממכלול העובדות ניתן להבין כי העובד הועסק בדיוק למטרה זו, הרי שגם במקרה זה, תחול הבעלות בפיתוח על המעסיק בלבד.

 

            יחד עם זאת, יתכן מצב בו עובד, במסגרת עבודתו עבור מעסיק זה או אחר, עלה על רעיון כלשהו אשר הוביל אותו לפתח אמצאה במסגרת זמנו הפנוי לאחר שעות העבודה ועל חשבונו הפרטי. במקרה כזה, לא ניתן להוכיח שהפיתוח שייך למעסיק מאחר ואין הוא עומד בקריטריונים האמורים לעיל, אלא אם כן ניתן יהיה להוכיח שבפיתוח עצמו עשה העובד שימוש בנתונים, כלים, פיתוחים ו/או מידע אחר השייך לחברה והנמצא בבעלותה.

 

8.         אבל מה קורה כאשר עובד החברה המפתח אמצאה, אינו עובד רגיל, אלא אדם הנמצא בתפקיד בכיר בחברה ואותו פיתוח אינו בהכרח תואם לפעילותה של החברה?

 

עובד זה מעצם הגדרת תפקידו, חייב כלפי המעסיק חובת אמון גבוהה יותר מזו של העובד המצוי וכן היקף עבודתו ואחריותו יהיו גבוהים יותר. מסיבה זו, פיתוח שנעשה ע"י עובד בכיר, ייחשב במרבית המקרים כפיתוח של המעסיק היות ואותו עובד בכיר הועסק במשרתו הבכירה לטובת החברה ולמטרות ניהולה בצורה כזו או אחרת ועל כן ברור שכל המושג במסגרת משרתו של עובד זה, שייך לחברה.

 

המצב שונה כאשר אותו עובד בעל משרה בכירה החייבת למעסיק חובן אמון מוגברת, מהווה גם את אחד מבעלי המניות בחברה, דירקטור בה או אפילו בעל שליטה. במצב כזה, יש הכרח לבחון האם קיימת אפשרות כלשהי לבצע הפרדה בין תפקידיו אלו לבין עבודתו כעובד של החברה לצורך בירור הבעלות בפיתוח. במידה וניתן לבצע את ההפרדה האמורה, הרי שזכויות הבעלות בפיתוח יחשבו לרכוש החברה ולא של העובד וזאת מאחר וניתן לקבוע שכעובד, פעל אותו בעל תפקיד ליישום פיתוחים לטובת החברה שהוא מבעליה ואשר מימוש הפיתוח יביא לרווח לחברה ובעקבות זאת רווח לו כבעל מניות.

 

9.         במקרה שהובא בשנים האחרונות בפני ביהמ"ש, טען בעל השליטה בחברה אשר החזיק במניותיה ואף היה עובד של החברה, שאמצאות שונות שפותחו על ידו שייכות לו ולא לחברה מאחר ואלו פותחו בשעות הפנאי שלו ללא כל קשר לחברה עצמה.

במקרה זה מצא ביהמ"ש כי הבעלות באמצאות היה שייך לחברה ולא לעובד מאחר וגם אילו היו דבריו נכונים כי פיתח את האמצאות בזמנו הפנוי ולא במסגרת עבודתו עבור החברה, הרי שרישום הפיתוחים כפטנטים נעשה על ידי החברה ועל חשבונה ופיתוחם נעשה לרוב ע"י צוות עובדי פיתוח של החברה עצמה מעיד על כך שהבעלות האמיתית בפיתוחים שייכת לחברה עצמה, גם אם בפועל, נרשמו הפטנטים על שם העובד בלבד.

 

10.       בכל מקרה, יש לזכור כי מאחר ובמרבית המקרים, המעסיק הוא זה המאפשר את פיתוחה הממשי של האמצאה, אם ע"י הקצבת זמן עבודה לכך, הקצבת משאבים כספיים ואחרים לפיתוח עצמו כמו גם לרישומו ברשם הפטנטים ולרוב הפיתוח מהווה חלק אינטרגרלי מתפקידו של העובד אצל המעסיק, הרי שברוב המקרים הבעלות בפיתוח ובפטנט ובזכויות הנובעות מהם, יהיו שייכים למעסיק.

 

עובד המעוניין שפיתוח ירשם על שמו ויהיה שייך לו בלבד, יצטרך לחרוג מהקריטריונים שנקבעו ולפעול לפיתוח אמצאה על חשבון זמנו הפרטי ועל חשבון כיסו הפרטי אולם לאור העלויות הגבוהות בהן מדובר והצורך במאשבים רבים שלרוב אינם מצויים בידי העובד, ספק רב אם עובדים רבים יטרחו לפתח אמצאות בשעות הלילה לאחר יום עבודה ובמוסך ביתם, אלא יעדיפו לקבל הכרה במאמציהם במסגרת מקום עבודתם, גם אם לא יהיו זכאים להנות מפירות הפיתוח.

 

 

 

המאמר הינו באדיבות האתר המשפטי "חוק ועוד"

www.od-law.co.il

 

03-6950662

 

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד

 

 

דירוג המאמר:

הוסף למועדפים | פרסם את המאמר באתרך | הדפס את המאמר | שלח קישור לחבר | קישור למאמר |