אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)  eli-doron@taxlawyers.co.il

בימים אלו, מי מאיתנו לא חושש לאבד את מקום עבודתו..., לאור המיתון המתדפק על דלתנו, רבים ימצאו עצמם קרוב לוודאי נפלטים ממעגל העבודה, לפעמים גם לאחר שנים רבות של עמל רב, במהלכן פעלו למען המעביד, תוך מתן תפוקה מרבית ולשביעות רצון המעסיק.

אין ספק, כי פיטורי עובד, בייחוד לאחר שנים רבות במקום העבודה, יכול לערער את חייו, ולגרום לעיתים לאי יציבות בתא המשפחתי ולפגיעה בקו הבריאות הפיזית ו/או הנפשית שלו.

להווי ידוע, כי כיום יותר מבעבר קיימת מודעות גוברת של עובדים לזכויותיהם, ויותר עובדים מחליטים להתמודד מול המערכת ולעמוד על זכויותיהם. אין המדובר אך ורק בדרישת תשלום זכויות סוציאליות המגיעות מכוח חקיקת המגן, כמו דמי הבראה, דמי חופשה ופיצויי פיטורים. המדובר בתודעה הגוברת בהכרה של מקום העבודה כמקור פרנסת העובד, כמקור לסיפוק עצמי, ולפיכך המאבק הוא על הזכות להתפרנס בכבוד.

מערכת המשפט מכירה בזכות המעביד לנהל את עסקו, אך עם זאת, מטילה עליו חובות מכוח כללי הצדק הטבעי וזכויות היסוד, ובפרט הזכות לכבוד. המעביד לא יכול לנהוג באופן שרירותי כלפי עובדיו, ולפטרם כלאחר יד, כאילו מדובר בחפץ שהשימוש בו הספיק לו לעת עתה. לפיכך, חובה שהפיטורים ייעשו בתום לב ומתוך שיקולים ענייניים בלבד.
לעיתים, חוסר ידיעת הזכויות והחובות המשפטיות המהוות יסוד לדיני עבודה, עלולה להוביל לפגיעה דורסנית בזכויות בכספי פיצויי פיטורים ו/או בזכויות אחרות וזאת בגלל קבלת החלטות תחת  לחץ. להלן תובא רשימת הנחיות, לשימת ליבם של המעבידים והעובדים:

1. הודעה מוקדמת - חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 הוא חוק הדדי הפועל לשני הכיוונים וקובע כי מעביד שמבקש לפטר עובד מחויב לתת לו הודעה מוקדמת של מספר ימים, בהתאם לוותק העובד במקום העבודה וכך גם העובד המבקש להתפטר. לעניין זה יצוין, כי קיימת אבחנה בין עובד שעתי לעובד במשכורת חודשית. החוק למעשה, נועד להכשיר את הקרקע למפוטר הטרי ולאפשר לו לנסות ולמצוא מקום עבודה אחר במהלך תקופה זו.

2. הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד המפוטר-
2.1. פיצויי פיטורים - לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, הזכות לקבלת פיצויי פיטורים מותנית בעבודה במשך שנה אחת לפחות. חריג לכלל הנ"ל הוא סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, שקובע, כי פיטורים בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה, קיימת חזקה - אם לא הוכח היפוכו של דבר- כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. יצוין, כי ישנם מקרים בהם העובד יקבל פיצויי פיטורים גם אם התפטר בעצמו, ובהם: התפטרות עקב מצב רפואי, התפטרות אחרי לידה בכדי לטפל בילד, התפטרות בשל העתקת מקום מגורים, התפטרות עקב הרעה בתנאי העבודה, התפטרות עקב הצטרפות למשטרה, לצה"ל או לרשות בתי הסוהר.

2.2. פדיון חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 קובע בסעיף 13: "חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעביד פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד". החוק מבחין בין מצב בו התקיימו יחסי עובד מעביד משך כל שנת העבודה, לבין מצב בו התקיימו יחסי עובד מעביד רק בחלק משנת העבודה. חשוב להזכיר, כי סעיף 31 לחוק קובע תקופת התיישנות של 3 שנים. על פי הפסיקה הזכות לפדיון חופשה נוצרת ביום סיום יחסי עובד ומעביד, ואת תקופת ההתיישנות בגין פדיון חופשה יש למנות מאותו מועד.

2.3. תשלום דמי הבראה - צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש קובע שעובד יהיה זכאי לקצובת הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. לפיכך, עובד שסיים עבודתו לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, לא יהא זכאי לדמי הבראה. מנגד, עובד שסיים כבר את עבודתו יוכל לתבוע - אם לא קיבל - דמי הבראה עבור שתי שנות עבודה אחרונות בלבד. לעניין ההתיישנות, אין הוראת חוק הקובעת תקופת התיישנות מיוחדת לתביעה לתשלום בגין דמי הבראה ולכן חלה תקופת התיישנות של 7 שנים.

2.4. תשלום דמי חגים - פקודת סדרי השלטון והמשפט קובעת 9 ימי חג, המהווים ימי מנוחה לעובדים יהודים: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. בנוסף נחשב יום העצמאות כיום חג לבני כל הדתות. עפ"י צו ההרחבה מיום 1/7/00 , החל על כל המשק, כל עובד בישראל זכאי ל-9 ימי מנוחה אלה, בתשלום אם הם עונים על שני התנאים המצטברים הבאים: 1. העובד הינו בעל וותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה. 2. העובד "לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעביד".
 
2.5. פדיון דמי מחלה - בחוקי העבודה, אין התייחסות לזכות עובד לפדיון מחלה עם סיום יחסי עובד מעביד. ברם, חוק דמי מחלה מתייחס לזכאות העובד לדמי מחלה רק במהלך קיום יחסי עובד מעביד.אולם, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בהם קבועה הזכות לפדיון מחלה בתנאים מסוימים מקום עבודה שחל עליו הסכם כאמור מחויב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.

2.6. קבלת מכתב פיטורים - קבלת מכתב פיטורים הינה זכותו הבסיסית של כל מפוטר וחובת המעסיק המפטר. ללא מכתב הפיטורים, המפוטר לא יוכל לקבל דמי אבטלה, המפוטר לא יהיה מוגן מפני טענות המעסיק כי הוא בכלל התפטר ולא פוטר וגם לא יידע בוודאות מתי נכנסים הפיטורים לתוקף.

2.7. פיצויי הלנת שכר - הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא תוגש תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם.

3. הליך השימוע - בעבר השימוע היה חלק מהליכי הפיטורים רק במגזרים הציבוריים, בגופים דו מהותיים ואולם לאחרונה הליך השימוע הוא נחלתם של גופים פרטיים וכיום במקרים מסוימים ניתן לתבוע על אי מתן שימוע. הליך שימוע - בו מתאפשר לעובד להתגונן ולהעלות טענות כנגד פיטוריו אמור להינתן לכל עובד בטרם יפוטר, ללא קשר למשך עבודתו ולצורת העסקתו. העובד צריך לקבל הודעה מראש על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות שבגללן תופסק עבודתו; צריך לאפשר לעובד לעיין בחומר הנוגע לנימוקי פיטוריו ולתת לו זמן סביר להכין תגובה וטיעונים.

4. יש לשים לב להגבלות המעסיקים בפיטורי עובדים - קיימות אוכלוסיות עובדים הזוכות להגנה שמקורה בחוקים. אוכלוסיות אלה נחשבות כחלשות ולפיכך המחוקק בקש ליתן להן חסות מעבר לזו הניתנת מכוח חוקי העבודה הרגילים. מדובר בקבוצות כגון: נשים בהיריון, נשים מוכות, עובדים המשרתים במילואים, אנשים בעלי מוגבלויות, עובדים המבקשים להתאגד בוועד או בארגון עובדים וכו'.

לסיכומם של הדברים יצוין, כי פעמים רבות, סערת הרגשות ותחושת העלבון גורמים לפעולות לא רצוניות כנגד המעביד, ולפיכך חשוב בטרם נוקטים בפעולות במקום העבודה, לקבל הדרכה מעורך דין המתמחה בתחום דיני עבודה, שידע לתת לעובד מענה בהיבט המשפטי תוך הפרדה מההיבט הרגשי ויבחן האם יש בכלל עילה לתביעה.

רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל':        03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל':        04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il