תאונת עבודה הוגדרו בחוק הביטוח הלאומי בסימן ב' סעיפים 79 עד 85 לחוק. נהוג לראות כתאונת עבודה תאונה אשר גרמה לנזק פיזי לאדם בעבודתו, דא עקא שישנם מקרים לא מעטים שאנשים נפגעים נפשית במקום עבודתם. פגיעות כאלה לא זוכות לתשומת לב מיוחדת אצל העובד הנפגע ועל פי רוב אין "תאונה" כזו מגיעה לתביעה. קורה לא פעם שעובד נתון ללחצים קשים במקום עבודתו, למריבות, להשפלות, ליחס עויין מתמשך מהממונים עליו, להדחות מתפקידיו להורדות דרגה מבחינת העיסוק ועוד מקרים אשר משפיעים על נפשו של האדם, היות ואדם הוא רק אדם יכול ותופעות אלו ישפיעו כה חזק על נפשו כך שהדבר יביאו לידי דיכאונות ו/או התפרצויות של מחלות נפש שונות שיכול ולא היו מתפרצות אילולא הטריגר של מקום העבודה. ובכן, מקרים כאלו בהחלט ניתן להכיר בהם כתאונת עבודה. אלא מאי, שתביעות מהסוג הזה זוכות לביקורת ובדיקה קפדנית ביותר מצד הביטוח הלאומי ולמרבה הצער תביעות רבות נדחות בעיקר בשל היעדר ייצוג הולם ומקצועי של העובד ובשל אי יכולתו של העובד המבוטח להציג את עניינו כדבעי. לאחרונה בתיק בל/3021/02 יוסף סלאמה נ' המוסד לביטוח לאומי נפסק בעניינו של מנהל תפעול בחברת הובלות כי דיכאון וחרדה שלקה בהם תוך כדי עבודה יוכרו כתאונת עבודה. עובד זה היה חשוף ללחצים בעבודה שנבעו משגרת עבודה קשה ועומס רב, בין היתר עקב היותו אחראי לניהול ותיפקוד החברה. ארוע שקרה בו נהג בחברה הרגיזו מאוד ועקב כך התפרץ התובע והחל לצעוק ולהשתולל עד אובדן עשתונות ואובדן שליטה, הביא לכך שהתובע לא יכל להמשיך ולעבוד. כאמור במקרה זה זכה להכרה כתאונת עבודה. לסיכום: כמעט כל אחד מאיתנו נתקל פה ושם במקרים דומים וידעו אלה כי יכול ויוכרו ע"י המל"ל כתאונת עבודה.
מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו מהווה בשום מקרה ייעוץ משפטי או תחליף לו.
הכותב הנו בכיר לשעבר בחברות ביטוח, בעל השכלה בכלכלה (ד"ר) ותואר שני במשפטים.
לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ צרו קשר:
ד"ר דוד סער- משרד עורכי דין
טלפון: 03-6874661
פקס: 03-6874388
דרך מנחם בגין 44, תל אביב 66183