כאשר אדם נפגע בעבודה, עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיוכל להמשיך לקבל הכנסה לצורך מחייתו.

כצעד ראשון, על הנפגע לפעול להמצאת טופס 250 – זהו טופס שבו מודיע המעסיק על קרות תאונת עבודה ומפנה את הנפגע לטיפול רפואי.  על סמך טופס זה יתן הרופא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".

חשוב לדעת: השתהות בקבלת טופס 250  עלולה להשפיע מאוחר יותר על הדיווחים לביטוח הלאומי ולמידת אמינותם.

כצעד שני על הנפגע לסור מייד לרופא, על מנת שזה יוציא עבורו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".  לתעודה זו חשיבות עליונה בהסכמת הביטוח הלאומי להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה.

חשוב לדעת: יש לשים לב כי בתעודה נרשמים מלוא הפגימות מהן סובל הנפגע שכן ביטוח לאומי לא יכיר  בפגיעות שלא צוינו כ"פגיעות עבודה".

צעד שלישי: מסירת "טופס הודעה על פגיעה בעבודה" לביטוח הלאומי.  לטופס זה יש לצרף תעודה רפואית ראשונה מקורית, המחאה מבוטלת, ארבעה תלושי שכר הקודמים לפגיעה וכן מסמכים רפואיים רלבנטיים.

חשוב מאד לדעת: יש למלא הטופס בזהירות רבה, כל טעות עלולה לעלות ביוקר.  כמו כן, יש להגיש טופס זה בזמן, שאם לא כך, עלול הדבר לגרוע מזכויות הנפגע ופעמים אף משמעותית מאד. 

צעד רביעי: לאחר קבלת דמי הפגיעה המשולמים לנפגע עד 91 הימים הראשונים שמאז פגיעתו, יש לפנות לביטוח הלאומי בטופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה לצורך קביעת אחוזי נכותו של הנפגע.

חשוב לדעת: בעוד שבמשך הזמן בו זכאי הנפגע לדמי פגיעה אסור לו לעבוד, הרי שבזמן קבלת תשלומים בגין נכות זמנית או קבועה, אין מניעה לכך.

אבקש להדגיש, שבמקרים רבים, אם לא בכולם, רצוי מאד להיות מלווה על ידי עורך-דין הבקי בתחום.  הנסיון מלמד שהנעזר בעורך-דין משיג לרוב הרבה יותר מאשר אם יעשה זאת לבד.