אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)  eli-doron@taxlawyers.co.il  

לאחרונה, מתח בית המשפט המחוזי בתל-אביב מפי כבוד השופטת ורדה אלשייך, ביקורת לא מעטה על התנהלות רשויות המס אל מול כונסת הנכסים, שמונתה לחברת " דפתר" (להלן: "החברה"/"דפתר"), לאחר שזו נקלעה לפירוק ולכינוס נכסים (ראה: תיק פש"ר 1439/02, בש"א 2146/04 עו"ד אלונה בומגרטן נ´ אגף מס הכנסה ואח´).
 
באותו עניין, כונסת הנכסים שמונתה לחברה, פנתה לרשויות המס בבקשה כי יאשרו את קיזוז ההפסדים של החברה כנגד שבח מקרקעין שנבע כתוצאה ממכירתו של נכס מקרקעין מסויים (פעולה שמשמעותה הברורה הנה הפחתה או אף קיזוז מלא של המס החל בגין מכירת הנכס) פקיד השומה, בתגובה, הציע לכונסת הסכם פשרה, בו התנה את אישורו לקיזוז המבוקש, בכך שהכונסת תעביר לרשויות המס את יתרת חובות הניכויים של החברה.
 
הכונסת בקשה את אישורו של בית המשפט לחתימתה על ההסכם בטענה, כי אי אישורו של הסכם הפשרה, יביא לחילוט מלא של הערבות שניתנה לכיסוי חובות מס שבח בגין מכירת הנכס. כונס הנכסים הרשמי, בתפקידו כמפרק החברה, טען כי לא מצא כל נימוק המצדיק פשרה זו, ומשכך, התנגד לאישורה על ידי בית המשפט.
 
השופטת אלשייך, לאחר שעיינה בטענות הצדדים, נתנה אמון מלא בדברי הכונסת, לאחר שהגיעה למסקנה, שכל רצונה היה אכן להעביר לידי רשויות המס את הכספים אשר הן דרשו. לעומת זאת, העבירה השופטת ביקורת רבה על התנהלותן של רשויות המס בנדון.
 
לשיטתה של השופטת, רשויות המס, ברצותן להבטיח את תשלום חוב הניכויים, התנו את מתן האישור על דבר ההפסדים, לעניין קיזוז שבח מקרקעין, בתשלום החוב האמור, הגם שכל נימוק או קשר משפטי בין השניים לא הוכח! לאור חומרת התנהגות זו, ראתה השופטת צורך בהדגשת החובות המוטלות על רשויות המס כמי אשר לדבריה "...בכובען כרשויות ציבוריות, חבות בחבות גבוהה יחסית של תום-לב, הגינות וזהירות הן כלפי בעלי- תפקיד מטעם בית המשפט, והן כלפי כל נושה העשוי להיפגע בשל פעולתן" (ההדגשות לא במקור-י.ט.).
 
בנוסף, ציינה השופטת, כי כאשר מדובר ברשויות המס, אין עסקינן בנושה רגיל, כי אם בנושה אשר הוענק לו מעמד מיוחד של נושה בדין קדימה. אל מול רשויות המס במעמדן העדיף הנ"ל, כך ציינה השופטת, ניצבים נושים נוספים שאף להם חייב הנישום כספים ואולם הם אינם נהנים ממעמד מיוחד המאפשר הם או מסייע בידם לגבות את המגיע להם.
 
לאור העובדה שמעמדן של רשויות המס ממילא כבר מובטח, התנהלותן בעניין זה - כך ציינה השופטת - היתה חמורה עוד יותר: "עניין בל-יסבל הוא, כי רשויות המס ינסו "למתוח את הקו" עוד יותר, ולהשיג לעצמן עדיפות שלא ניתנה להן בדין; במיוחד כאשר הן עצמן לא יכולות להצביע על מקור שבדין לדרישתן..." נקבע כי ברצונן של רשויות המס לאשר או לדחות בקשה של כונס לקיזוז הפסדים של חברה שהגיעה חדלות פירעון אל מול מס השבח, עליהן לדון לעומקה של הבקשה ולגופה בלבד, ללא כל קשר לחובות אחרים שאותם החברה חבה להן.
 
באם החברה זכאית לקיזוז, עליהן לאשרו, ובאם אינה זכאית לכך, עליהן לדחות בקשתה, שכן לדברי השופטת, מעשה דוגמת זה שעשו רשויות המס "...אין הוא אלא בגדר העדפת נושים מוצהרת זו של מס-הכנסה, אשר עשויה לבוא לא רק על חשבון הנושה המובטח, אלא גם על חשבון הנושים בדין קדימה הקודמים לרשויות המס על-פי דין", אשר בעיקרם הנה עובדיה של החברה הנמצאת בפירוק.
 
לסיכום, פסקה השופטת, כי הנושה המובטח רשאי להגיע לפשרה עם כונס החברה על זכויותיו שלו בלבד, בכפוף לתנאים מסויימים והדבר לא יבוא על חשבון הנושים הבלתי- מובטחים (אם יישארו בקופת החברה כספים לאחר ששולמו כל החובות המובטחים, כמובן).
 
לאור האמור, " ונוכח נסיונו של אגף מס הכנסה להעדיף שלא כדין על חשבון יתרת הנושים..." (ההדגשות לא במקור) בקשתה של הכונסת התקבלה. ולשם הוכחה ניצחת סופית ואחרונה לביקורת ולחומרה הרבה בה רואה השופטת מעשים ממין זה, הטילה השופטת את הוצאות הכונס הרשמי כמפרק החברה, לרבות שכ"ט עו"ד, על אגף מס הכנסה!
 
 
 


רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il