הפעולה הראשונית בטרם יצטרף אדם לקהיליית האנשים המבוטחים בביטוח חיים, הינה פגישה עם סוכן למילוי טופס ההצעה, הווה אומר טופס ההצטרפות.

לכאורה פעולה בנאלית ופשוטה, שיש בה משום מילוי פרטים טכניים פשוטים ותמימים. לא כך הוא הדבר.  מסתבר, כי לאחר שהמבוטח קיבל את הפוליסה ושם את יהבו ומבטחו בסכומי הביטוח שרכש, יש סיכוי שיגלה בעת תביעה עתידית, כי הפוליסה שברשותו הינה משענת קנה רצוץ, וזאת בלשון המעטה. כוונתי במיוחד באירועים ביטוחיים שבעטיים מגיש המבוטח תביעות לביטוח אובדן כושר עבודה.  לעת כזו יגלה המבוטח, כי חברת הביטוח שמה את הטופס עליו חתם בעת ההצטרפות תחת מיקרוסקופ ובוחנת כל מילה ומילה שרשם סוכן הביטוח.

כך למשל, ישנה נטייה לסוכן הביטוח להגדיר עובדים רבים בתואר "מנהל" גם אם המבוטח לא כזה. ובכן, ידע כל מבוטח כי הגדרתו כמנהל בטופס תגרום בהכרח לקושי רב ביותר במימוש תביעה במקרה של אובדן כושר עבודה, שכן חברות הביטוח נתפסות בכך וטוענת כלי המבוטח, כי לנהל הוא יכול כמעט בכל מקרה, ומשכך לא הוכיח כי הינו באובדן כושר עבודה.

למרבה הצער, השימוש הרב שעושים חברות הביטוח בטענה זו, מקפחת זכויותיהם של רבים, גם אם הם צודקים מאוד בתביעותיהם. ראוי לציון, כי מבחינתו של הסוכן ביטוח, עדיף לו להגדיר את המבוטח כמנהל, שאז אינו נזקק לתנאי חיתום מיוחדים המקשים על הוצאת הפוליסה.

אין להתפתות אחר הגדרות קלות ומתאימות, ואין לעשות את מלאכתו של הסוכן קלה .
יש להקפיד היטב על עיון בכל הפרטים שמילא סוכן הביטוח טרם חתימה על הטופס ההצטרפות .

אעיר, כי במקרים מסוימים יהיה ניתן להתגבר על מכשלה זו במקרה תביעה, למרות הקשיים, אך  לצורך כך על עורך הדין המייצג להיות מיומן מאוד בדיני הביטוח ובסוגיות חיתום, ועליו להכיר היטב היטב את הלך המחשבה של מנהל התביעות בחברת הביטוח .