מאת עו"ד זהר נוה

פעמים רבות אנו נתקלים במצב בו שני בני זוג, עורכים בעת ובעונה אחת שתי צוואות הקשורות אחת בשניה ומשלימות זו את זו אבל לא תמיד ברור מה המשמעות של צוואות אלו וכיצד ממשים אותן.

לעניין זה יש להבדיל בין צוואה משותפת לצוואה הדדית:

צוואה משותפת – צוואה ששני הצדדים הסכימו לגבי האמור בה ולגבי התוכן שלה.

צוואה הדדית – זוהי צוואה משותפת שההוראות בה מבוססות על ההוראות של הצוואה המשותפת של בן הזוג השני והן לא היו נקבעות אם לא היו קיימות ההוראות של צוואת בן הזוג השני.

לרוב, המדובר במצב בו בן זוג אחד מוריש עם פטירתו את מלוא או את רוב רכושו לבן הזוג השני כאשר הוראה מקבילה קיימת גם בצוואתו של בן הזוג השני. הוראה נהוגה נוספת היא מה יעשה ברכוש הצדדים במקרה בו הם נפטרו בעת ובעונה אחת או במקרה בו שני בני הזוג נפטרו בהפרשי זמן שונים.

במקרים רבים, בני הזוג לא נותנים את דעתם לשאלה מה יעשה ברכושם במקרה ובו הם ילכו לעולמם בהפרשי זמן שונים ביניהם ובמקרים כאלה, נדרשת התערבותו של ביהמ"ש כדי לפרש את הצוואות ולהבין מתוך הוראותיהן את כוונתם המשותפת של הצדדים כאשר ערכו את הצוואות.

נביא דוגמא - נניח למשל סיטואציה בה שני בני זוג ערכו צוואות הדדיות במסגרתן קבעו שבעת פטירה של אחד מהם, יעבור רכושו לבן הזוג הנותר אבל לא קבעו כל הוראה מה יקרה במקרה של פטירה בו זמנית של שניהם או במקרה שבן הזוג הנותר ילך לעולמו לאחר בן הזוג הראשון. השאלה שנשאלת היא מי יהיה זכאי לרשת את בן הזוג הנותר עם פטירתו שלו?

מאחר ושתי הצוואות ההדדיות שותקות בעניין זה, לא ניתן לדעת מי זכאי לרשת את בן הזוג הנותר ונוצר צורך לפנות להוראות חוק הירושה ולברר בנסיבות הספציפיות מיהו היורש הנכון.

דוגמא נוספת – שני בני זוג ערכו שתי צוואות הדדיות במסגרתן קבעו שבעת פטירה של מי מהם, יעבור מלוא רכושו של הנפטר לידי בן הזוג הנותר. במקרה של פטירה בו זמנית של שני בני הזוג, יעבור מלוא הרכוש לילדם המשותף בכפוף לחיוב בתשלום סכום כלשהו לילדו של אחד מבני הזוג מנישואים קודמים. בני הזוג נפטרו בהפרש של מספר שנים אחד מהשני. השאלה הנשאלת היא האם הילד המשותף יורש את מלוא הרכוש או שהילד מהנישואין הקודמים יורש גם הוא חלק כלשהו?

עד לאחרונה, לא הייתה בחוק הירושה הישראלי כל התייחסות לצוואה הדדית ומרבית ההתייחסות ניתנה ע"י בתי המשפט. הסיבה לכך היא שלא ניתן לדעת מה הייתה כוונת הצדדים כאשר ערכו את הצוואות ההדדיות ובמקרים רבים, נדרש בית המשפט לפרש את הצוואות ואת הוראותיהן על מנת להבין למה התכוונו בני הזוג.

מסיבה זו, במקרה כפי שתואר בדוגמא לעיל, היו בתי המשפט תומכים החלטתם על הוראה ספציפית לפיה במקרה בו נהנה מצוואה נפטר לפני המצווה (במקרה שלנו, בן הזוג הראשון נפטר לפני בן הזוג הנותר), הרי שיורשיו עפ"י דין שנקבעו בחוק הירושה של אותו נהנה, יכנסו לנעליו של הנהנה ויירשו אותו.

גישה זו שונתה לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון בהחלטה תקדימית שקבעה שמאחר והוראות שתי הצוואות ההדדיות תלויות זו בזו אך לא נקבעה כל הוראה בקשר למה שיעשה ברכוש במקרה בו מצווה ילך לעולמו לאחר הנהנה, הרי שבמקרה כזה, עם פטירתו של בן הזוג הראשון, התבטלה ההוראה בצוואתו של בן הזוג הנותר לפיה עם מותו יירש בן זוגו את מלוא רכושו ולכן במקרה כזה, הרכוש לא יחולק בהתאם לאמור בצוואת בן הזוג הנותר, אלא היורשים יהיו אלו הנחשבים ליורשים עפ"י דין כפי שנקבע בחוק הירושה.

פסק דין תקדימי זה הביא לשינוי חקיקתי בחוק הירושה הישראלי, אך יחד עם זאת יש לזכור שרצוי וכדאי בעת עריכת צוואות הדדיות, לחשוב ולכלול במסגרתן את כל האפשרויות המתייחסות למצבי פטירה שונים על מנת למנוע ויכוחים וטענות שונות בין הטוענים לירושה לאחר פטירת שני בני הזוג.

הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין והירושה.

המאמר הינו באדיבות האתר המשפטי "חוק ועוד"

www.od-law.co.il

03-6950662

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד