אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il "צוואה שוללת" הינה צוואה המדירה יורשים מהירושה. לאחרונה, נדרש כבוד הרשם לענייני ירושה במחוז תל-אביב והמרכז, יוסף זילביגר (להלן: "הרשם"), לדיון בשאלת תקפותה של צוואה שוללת. באותו עניין, הופקדה צוואתו של פלוני בלשכת הרשם לענייני ירושה וצוואה. לאחר שנודע על פטירתו, ועם פתיחתה של המעטפה שהכילה צוואתו, נגלה לעיני הרשם, כי הנפטר הורה בצוואתו כי: "לאף אחד לא מועבר שום דבר...". דהיינו, פלוני הנפטר לא קבע מי יירש את רכושו לאחר מותו. לאור האמור, פנה הרשם לסקירת ההלכה כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בהזכירו את פסק הדין המנחה בעניין זה, ע"א 122/86 שפיר נ' קליבנסקי, פד"י מ"ד(1), 738, שם נפסק כי: "מסעיפי חוק הירושה ומההיסטוריה החקיקתית שלו המתוארת לעיל, עולה, אם כן, בבירור כי החוק מכיר בזכותו של אדם להעניק בצוואה את נכסיו לאחר מותו, באופן שונה מהוראות הדין. זו משמעותה של צוואה-הענקת זכות בעיזבון, למי שאינה מוקנית לו מכח הדין, ולא עקירת זכות ממי שהיא מוקנית לו בדין ללא הענקתה לאחר". ברם, בעניין זה דובר בהוראה קיצונית ביותר, אשר נובע ממנה, הותרת נכסי העיזבון ללא בעלים כלשהם. הדין, כך קבע הרשם, אינו מכיר באפשרותו של מנוח להורות על הותרת נכסיו ללא בעלים. כבוד הרשם אף האיר עיננו והפנה לדבריו של פרופ' שמואל שילה בספרו אשר עוסק בפירושה של צוואה, בו ישנה הבחנה בין שני מונחים שונים: נישול יורש אל מול הדרת יורש. לשיטתו, אין זהות בין השניים, שכן, כאשר עסקינן בנישול יורש, יש בכך משום הקטנת חלקו בעיזבון, ברם, כאשר בהדרת יורש עסקינן, יש בכך משום הטלת איסור על היורש ליהנות מחלק כלשהו בעיזבון. המנוח, בענייננו, הדיר כל יורש מעיזבונו. במקרים כגון דא, כך נקבע, יש להחיל את הוראת סעיף 33 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, שעניינה צוואה סתומה, לפיה: "הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה-בטלה ". לאור כל האמור לעיל, נקבע, כי משהמנוח הדיר את כל יורשיו מהעיזבון, לרבות זכותה של המדינה לרשת נכסיו (שכן נכס ללא בעלים שייך למדינה), אין כל מנוס אלא להורות כי הצוואה אינה תקפה!
"צוואה שוללת" הינה צוואה המדירה יורשים מהירושה. לאחרונה, נדרש כבוד הרשם לענייני ירושה במחוז תל-אביב והמרכז, יוסף זילביגר (להלן: "הרשם"), לדיון בשאלת תקפותה של צוואה שוללת. באותו עניין, הופקדה צוואתו של פלוני בלשכת הרשם לענייני ירושה וצוואה. לאחר שנודע על פטירתו, ועם פתיחתה של המעטפה שהכילה צוואתו, נגלה לעיני הרשם, כי הנפטר הורה בצוואתו כי: "לאף אחד לא מועבר שום דבר...". דהיינו, פלוני הנפטר לא קבע מי יירש את רכושו לאחר מותו. לאור האמור, פנה הרשם לסקירת ההלכה כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בהזכירו את פסק הדין המנחה בעניין זה, ע"א 122/86 שפיר נ' קליבנסקי, פד"י מ"ד(1), 738, שם נפסק כי: "מסעיפי חוק הירושה ומההיסטוריה החקיקתית שלו המתוארת לעיל, עולה, אם כן, בבירור כי החוק מכיר בזכותו של אדם להעניק בצוואה את נכסיו לאחר מותו, באופן שונה מהוראות הדין. זו משמעותה של צוואה-הענקת זכות בעיזבון, למי שאינה מוקנית לו מכח הדין, ולא עקירת זכות ממי שהיא מוקנית לו בדין ללא הענקתה לאחר". ברם, בעניין זה דובר בהוראה קיצונית ביותר, אשר נובע ממנה, הותרת נכסי העיזבון ללא בעלים כלשהם. הדין, כך קבע הרשם, אינו מכיר באפשרותו של מנוח להורות על הותרת נכסיו ללא בעלים. כבוד הרשם אף האיר עיננו והפנה לדבריו של פרופ' שמואל שילה בספרו אשר עוסק בפירושה של צוואה, בו ישנה הבחנה בין שני מונחים שונים: נישול יורש אל מול הדרת יורש. לשיטתו, אין זהות בין השניים, שכן, כאשר עסקינן בנישול יורש, יש בכך משום הקטנת חלקו בעיזבון, ברם, כאשר בהדרת יורש עסקינן, יש בכך משום הטלת איסור על היורש ליהנות מחלק כלשהו בעיזבון. המנוח, בענייננו, הדיר כל יורש מעיזבונו. במקרים כגון דא, כך נקבע, יש להחיל את הוראת סעיף 33 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, שעניינה צוואה סתומה, לפיה: "הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה-בטלה ". לאור כל האמור לעיל, נקבע, כי משהמנוח הדיר את כל יורשיו מהעיזבון, לרבות זכותה של המדינה לרשת נכסיו (שכן נכס ללא בעלים שייך למדינה), אין כל מנוס אלא להורות כי הצוואה אינה תקפה!
תל אביב - רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446 , פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 , פקס: 04-8555976
טבריה: רח' הירדן 100א'
טל': 04-6717201 , פקס: 04-6717203
http://www.adviser.co.il
לשאלות, ייעוץ או פגישה נא כתבו ל:
eli-doron@taxlawyers.co.il