המאמר נכתב ע"י עורכת הדין הדר פרידמן-קובארי, העוסקת בתחום דיני המשפחה והירושה

מאמרים נוספים בתחום דיני המשפחה והירושה, תוכלו למצוא באתר:

 www.hfriedman-law.com

לפרטים נוספים, הנכם מוזמנים ליצור קשר בטלפון: 03-7532766

כללי

בשנים האחרונות, יותר ויותר זוגות מעדיפים לחיות יחד, כזוג לכל דבר ועניין, ללא טקס של חופה וקידושין. מצב זה הוא לעיתים כורח המציאות הנובע ממניעים דתיים, ויש זוגות שבוחרים שלא להינשא, ממניעים כלכליים או בשל אובדן האמונה במוסד הנישואין.

מי נחשבים לידועים בציבור?

הטוען לקיומם של יחסי 'ידועים בציבור' עליו נטל ההוכחה, ועליו להוכיח שני יסודות: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. יסוד חיי המשפחה מורכב, בין היתר, מקיומם של יחסי אישות הנהוגים בין בעל לאשתו, יחסי אהבה וחיבה.
פרק הזמן הנדרש לחיים משותפים, כדי שייחשב הזוג לידועים בציבור, משתנה ממקרה למקרה ותלוי בנסיבות. בפסק דין היועץ המשפטי נגד שוקרן, נקבע כי במקרים מסוימים, די אפילו בשלושה חודשים כדי להיחשב כבני זוג ידועים בציבור, על כל הנובע והמשתמע מכך.

הלכת השיתוף

על ידועים בציבור חל משטר רכושי, הנקרא "הלכת השיתוף", לפיו, קיימת הנחה, שבני הזוג החיים ביחד כבעל ואישה, תחת קורת גג אחת, ומנהלים משק בית משותף, מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. הלכת השיתוף, הוחלה בתחילה רק על זוגות נישואין, שנישאו לפני 01/01/74 (על זוגות שנישאו לאחר 01/01/74 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג), אך במציאות כיום, בה זוגות רבים בוחרים לחיות יחדיו ללא נישואין, התעורר הצורך בדיון בעניין זכויותיהם של בני זוג, החיים בצוותא, מנהלים משק בית משותף, צוברים רכוש משותף, לעיתים אף מביאים לעולם ילדים, אך הם אינם נשואים זה לזו.
הנימוק המרכזי להחלת הלכת השיתוף על ידועים בציבור, היה כי הלכת השיתוף אינה מותנית באקט פורמאלי אלא באורח חיים משותף של בני הזוג ובמאמץ משותף לרכישת הנכסים. לכן, אם מתקיימים היסודות הנדרשים להחלת חזקת השיתוף בנכסים על זוגות נשואים אין מניעה מלהפעילם גם ביחס לזוגות ידועים בצבור המקיימים את אותם יסודות.

הסכם לחיים משותפים

כאשר בני הזוג מעדיפים לחיות כידועים בציבור, מומלץ להסדיר את כלל ההיבטים המשפטיים הנובעים ממערכת היחסים הזוגית, ולערוך "הסכם לחיים משותפים", שיסדיר את אופן החיים המשותפים וכן את אופן הפירוד. הסכם זה, אינו כפוף לאישור בית המשפט, וכעיקרון, הוא תקף מרגע חתימתו, בניגוד להסכם ממון הנחתם בין בני זוג נשואים, אשר מקבל תוקף משפטי מחייב רק לאחר אישורו. יחד עם זאת, מומלץ לאשר הסכם זה בבית המשפט לענייני משפחה.

מזונות ידועה בציבור

בית המשפט העליון, התייחס לאחרונה לסוגיה זו, ובפסק דין תקדימי (רע"א 8256/99, פלוני נ' פלונית והיוהמ"ש), קבע את העיקרון לפיו ידועה בציבור זכאית לדמי מזונות אישה מבן זוגה, למשך תקופה שאורכה והיקפה תלי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
מקור החובה אינו בדיני המשפחה, כי אם במערכת היחסים החוזית שנוצרה בין בני הזוג, לפיה הידוע בציבור התחייב לזון את הידועה בציבור. אלו הם "מזונות חוזיים" או "מזונות משקמים". שאלה מעניינת שראוי להעלות בהקשר זה הינה: האם גבר, ידוע בציבור, יוכל לתבוע את זוגתו למזונות, בהתקיים הנסיבות המתאימות? למשל, במקרים בהם הגבר הוא החלש מהבחינה הכלכלית. בתי המשפט מחכים לגבר שירים את הכפפה...
בית המשפט קבע כי לא סביר שהאישה תחייה עם הגבר, כבני זוג נשואים, תקיים את חובותיה כלפיו, מבלי ליהנות מהזכויות המוקנות לה, ובראש ובראשונה הזכות לכלכלתה.
הפסיקה פיתחה בנושא זה מבחנים שמתקיימים גם בהיעדר קיומו של הסכם בין הצדדים, כך לדוגמא, בבר"ע 8266/99 פלונית נגד פלונית, פ" נח(2) 213, קבע השופט גרנית, כי "תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת, שהיא הצד החלש מבחינה כלכלית ולקבוע כי על הנתבע להמשיך ולתמוך בתובעת מבחינה כלכלית, אי חיוב הנתבע במזונות התובעת יהיה בניגוד לחובתו לנהוג כלפיה בתום לב..."

זכות ירושה

סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה 1965, קובע כי "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם, ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים, כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".
לפיכך, היסודות אותם יש להוכיח, על מנת להיחשב כידוע בציבור על פי חוק הירושה, הם כדלקמן:

•חיי משפחה

•משק בית משותף

•איש מהם לא היה נשוי לאחר, בעת הפטירה

בני זוג החיים יחדיו ונחשבים לידועים בציבור, ירשו זה את זו, בדיוק כמו בני זוג נשואים, ובלבד שבעת הפטירה, אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאחר. במקרה כזה, אם בני הזוג ירצו לרשת זו את זה ולהפך, עליהם לערוך צוואה, בה יצוו את רכושם (את החצי שלהם) לבן זוגם. יחד עם זאת, הרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים, יחולק ביניהם בעת פירוד על פי הלכת השיתוף, גם אם בעת הפירוד היה אחד מהצדדים נשוי לאחר.
מזונות מן העיזבון
ידועה בציבור זכאית למזונות אישה מן העיזבון, כאילו הייתה אישה נשואה, ובלבד שאף אחד מן הצדדים לא היה נשוי לאחר, ערב הפטירה.