באופן רגיל, חייל בשירות צבאי או כל משרת בתפקיד בטחוני אחר לרבות שוטרים, אם נפגעו בתאונת דרכים יכולים הם לתבוע את משרד הבטחון-מדינת ישראל עפ"י חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נוסח משולב) תשכ"ט 1959. לכלל זה יש חריגים ויוצאים מן הכלל שכדאי לתת עליהם את הדעת. ראשית, יש לעשות הבחנה בין תאונה שארעה ברכב צבאי לבין תאונה שארעה ברכב אזרחי. נפגע מרכב צבאי, זכות התביעה מוקנית לו אך ורק עפ"י חוק הנכים, ואילו אם נפגע חייל ע"י רכב אזרחי יוכל הוא לבחור בין תביעה ממשרד הבטחון עפ"י חוק הנכים לבין התביעה אזרחית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כנגד חברת הביטוח כשאר האזרחים. יש לדעת כי נסיעה מהבסיס הביתה ומהבית לבסיס, מקיים את התנאי ההכרחי הקבוע בחוק (סע' 1 (א) לחוק) האומר: "רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו". סעיף חוק זה ממצה היטב את הנדרש במקרה של תאונה, על מנת שפגיעתו של החייל תוכר ע"י משרד הבטחון. שאלה אחרת וחשובה היא: מה עדיף, האם לתבוע עפ"י חוק הנכים (משרד הבטחון) או עפ"י חוק הפיצויים (תביעה אזרחית רגילה)? התשובה לכך מורכבת ותלויית נסיבות וסיבות רבות, אך באופן כללי ניתן לומר שיש עדיפות לתבוע עפ"י חוק הנכים היות וגלומים בו זכויות והטבות נוספות שאין בתביעה הקיימת מול חברת הביטוח. כך למשל: חייל התובע את משרד הבטחון ולא חברת ביטוח, יהנה מעזרה רפואית נרחבת ומתמשכת, שיקום, אפשרויות הגדלת תגמולים עקב החמרה במצבו ועוד. זכויות אלו הן משמעותיות ואין להקל בהן ראש. עקב מורכבות החוקים והתקנות בעניינים אלו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין בטרם יפנה החייל להגשת תביעה.
מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו מהווה בשום מקרה ייעוץ משפטי או תחליף לו.
הכותב הנו בכיר לשעבר בחברות ביטוח, בעל השכלה בכלכלה (ד"ר) ותואר שני במשפטים.
לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ צרו קשר:
ד"ר דוד סער- משרד עורכי דין
טלפון: 03-6874661
פקס: 03-6874388
דרך מנחם בגין 44, תל אביב 66183