אומנם אין אדם אוהב להרהר בפטירתו הוא, אולם לצוואתו של אדם השלכות כה רבות על קרוביו ואהוביו אותם יניח בלכתו, הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי, שחשוב להקדיש לכך מחשבה.

היות ואין אדם יודע את יום פקודתו, הרי שכדאי לכל אדם לערוך צוואה בה יוכל מבעוד מועד לבחור ולהביע רצונותיו כיצד יתחלק כל רכושו עלי אדמות, כשהוא מיושב ובדעה צלולה.

ועל כך נאמר יפה שעה אחת קודם.

בצוואתו רשאי האדם לחלק את רכושו לאחר מותו כפי שיחפוץ- באפשרותו לנשל את יורשיו החוקיים, לשנות את מפתח הירושה או להעבירה לידי גורם אחר, ואף לזרים (והיו אף מקרים בהם הון רב הועבר על שם קרן מיוחדת שנפתחה עבור חתול בית אהוב במיוחד...).

 

יתרונות הצוואה על פני ירושה על פי דין

בהעדר צוואה, היורשים על פי דין הינם בן/בת הזוג החוקי/ת, וקרובים עד דרגה שלישית: ילדיו, הוריו,הורי הוריו (סבים) וצאצאיהם. מודל קבוע זה עלול ליצור בעיות רבות, שכן לא תמיד ברירת המחדל מתאימה לכולם, וודאי שאינה מתאימה למצב בו פני הדברים מעט שונים (נישואים שניים, ילדים מחוץ לנישואים, העדפות לחלוקה שונה בין הילדים, ועוד).

כך למשל, פעמים רבות מוצאים לנכון הורים אשר חוששים כי במותם ישתלט בן/בת הזוג של ביניהם על רכושם, להוריש את כספם ישירות לנכדיהם, אשר מהווים עוגן בטוח להון המשפחתי, הרחק מהישג ידם של בן/בת הזוג הבעייתיים.

 

החשש העיקרי של כל עורך צוואה הינו כי לאחר מותו יקום אדם אשר יחפוץ לתקוף את צוואתו. מסיבה זו מומלץ כי ביצוע הצוואה ייערך באופן הברור ביותר, וע"י עו"ד, כך שלא יוותר כל מקום לספק.

כך, היתרונות הגלומים בעריכת צוואה על ידי עו"ד המתמצא היטב בתחום הינם רבים, וביניהם:

·        התאמת הצוואה ותפירתה לפי מידותיו המדויקות של המוריש, כך שתתאים לו ככפפה ליד.

·        חוסן הצוואה ועמידתה בניסיונות תקיפה שעשויים לעלות לאחר פטירתו של המוריש.

·        התמצאות והבנת חוקי המס, אשר להם עשויה להיות השפעה מכרעת על הדרך העדיפה לחלוקת הרכוש בצוואה.

·        בפן הראייתי- לא רק שעו"ד הינו עד לצוואה, אלא שהוא גם שומר בידיו עותק ממנה, כך שלאחר מות המוריש לא יהיו ספקות מהי צוואתו האחרונה, ולא ניתן יהיה "להעלימה".

 

 

סוגי צוואות

 

בחוק הירושה מוכרים ארבעה סוגי צוואות:

 

1. צוואה בעדים–

זוהי הצוואה הנפוצה והמומלצת ביותר. על פי החוק על הצוואה להערך בכתב, יצויין בה התאריך והיא תיחתם על ידי המצווה ובפני שני עדים כשרים לאחר שהצהיר בפניהם כי זו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על הצוואה כי המצווה הצהיר וחתם בפניהם כאמור. לרוב צוואה זו תיערך על ידי עורך דין, אשר יתאים אותה למצווה ולדרישותיו ואשר במידת הצורך יעיד כי לא היה המצווה נתון לכל לחץ או השפעה בלי הוגנת. עותק מהצוואה יופקד אצל העו"ד למשמרת.

 

2.  צוואה בכתב יד-

תעשה כולה בכתב ידו של המצווה, יצויין בה התאריך כתוב בכתב ידו ותיחתם על ידו. צוואה שכזו קל לתקוף ולהתנגד לקיומה היות וקל לזייף אותה וכן לא ידוע האם נעשתה תחת לחץ או השפעה כזאת או אחרת.

 

3.  צוואה בפני רשות-

תעשה על ידי המצווה באמירת דבריו בעל פה בפני שופט / נוטריון / רשם בית משפט / רשם לענייני ירושה / בית-דין דתי.

 

4. צוואה בעל פה -

שכיב-מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות צוואתו בעל פה, ובלבד שהיו שני עדים לכך.

 

 

פרוצדורה של צווי ירושה וקיום הצוואה

 

עד הקמתו של ביהמ"ש לענייני משפחה, כל עניני העיזבונות, צוואות והירושות היו בסמכות הייחודית של ביהמ"ש מחוזי.

בשנת 1995 הוקם ביהמ"ש לענייני משפחה, ובחוק המיוחד לו נקבע כי בסמכותו גם לדון בעזבונות, צוואות וירושות,כאשר עניינים אלה יעברו אליו בצו מיוחד שינתן בהסכמת מנהל ביהמ"ש, שר המשפטים ונשיא ביהמ"ש.

למרות האמור, ביהמ"ש המחוזי המשיך לדון בעניינים אלה, מאחר ועל סעיף המעבר לא חתמו השלושה הנ"ל.

קם הצורך למצוא מוסד כלשהו שיטפל בצווי ירושה ובצווי קיום צוואה שלמרות שהם בגדר פסקי דין, יש גופים שיכולים לתת צווים של ביהמ"ש. על ידי כך ביקשו למנוע את הטיפול בכך בביהמ"ש המחוזי אשר באופן הזה רק יאשר ויהווה חותמת גומי, או מביהמ"ש לענייני משפחה.

משכך, בשנת 1998 הוצאה הסמכות האמורה מביהמ"ש והועברה לידי הרשם לענייני ירושה שהוא הגוף המוסמך לטפל בצווי ירושה וצווי קיום צוואה.

בכל מחוז קיים רשם לענייני ירושה, ונציג לאפוטרופוס הכללי (סגן) שהוא על פי החוק רשם לענייני ירושה.

לפיכך, החל מה-1998 אדם הרוצה להגיש בקשה לצו ירושה או צוואה מגיש זאת ישירות לרשם לענייני ירושה, והצו תקף בדיוק כמו צו של ביהמ"ש. 

 

 

הדין החל לגבי בני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור)

ס' 55 לחוק הירושה – "מעין צוואה"

איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את בן הזוג הנותר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזו, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

 

אם בני זוג חיים יחד וידועים בציבור, מנהלים משק בית משותף ובן הזוג נפטר הרי שהחוק קובע חזקה לפיה כביכול בן הזוג שנפטר כתב צוואה ובה ציווה שבן הזוג שנשאר בחיים יקבל כאילו היו נשואים זה לזה.

דירוג המאמר:

הוסף למועדפים | פרסם את המאמר באתרך | הדפס את המאמר | שלח קישור לחבר | קישור למאמר |