דף הבית משפט דיני חברות פירוק חברות לא פעילות וקיזוז הפסדי הון
פירוק חברות לא פעילות וקיזוז הפסדי הון
עו"ד שי הראל 09/05/08 |  צפיות: 196

בים מחזיקים בבעלות על חברות פרטיות שכבר אינן פעילוֹת ונדרשים מידי שנה לשלם לרשם החברות אגרה שנתית גבוהה. סכומי האגרות שלא משולמים מצטברים לחוב אגרות גדול אשר תופח מידי שנה ועלול להביא לביצוע הליכי גבייה מכוח פקודת המיסים (גביה), הן על חוב האגרות והן על עיצומים כספיים שיוטלו על הדירקטורים. 

 

לבעלי מניות של חברות שהפסיקו את פעילותן, ובוודאי לבעלי מניות של חברות שמעולם לא היו פעילוֹת, מומלץ לבצע הליך של פירוק חברה מרצון. על ידי כך ניתן לפטור את אותן חברות מהחובה להמשיך שלם אגרות שנתיות לרשם החברות, ובכפוף לבקשת פטור מתאימה ניתן אף לפטור אותן רטרואקטיבית מתשלום האגרות ולמנוע הליכים לפי פקודת המיסים (גביה).

 

קיים אף יתרון נוסף וחשוב במקרה של פירוק חברות מרצון שצברו הפסדים.

פירוק חברה מרצון לגבי חברה שצברה הפסדים יגרור צבירת הפסד הון בידי בעל מניות בחברה (שמימן את ההפסדים). הפסד הון זה ניתן לקיזוז באותה שנת מס בה נוצר כנגד רווח הון מכל סוג שהוא (לרבות כנגד רווח הון בשוק ההון וגם כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד לגביהם שיעור המס לא עלה על 25%), ואם לא ניתן לקזזו במלואו באותה שנת מס, ניתן להעביר את הפסד ההון לקיזוז כנגד רווחי הון שיווצרו בשנים הבאות ללא הגבלה בזמן.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 עו"ד שי הראל

 שי הראל - משרד עורכי דין, עורכי דין - מיסים

רח' בן יהודה 242 תל-אביב

טלפון: 03-5467531 

פקס: 03-5467536

 



 


מאמרים נוספים מאת עו"ד שי הראל
 
צוואה הדדית - מהפכה בחוק הירושה
09/05/08 | ירושה
באוגוסט 2005 נוסף סעיף 8 א' לחוק הירושה הדן בעניין צוואות הדדיות.

עריכת צוואה
09/05/08 | ירושה
צוואה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר לאדם בחייו.
באמצעות עריכת צוואה יכול אדם להביע את רצונו האמיתי מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.
צוואה המנוסחת בצורה משפטית ע"י עורך דין לא רק שמביעה את רצונו האמיתי של המצווה אלא עשויה לחסוך ליורשים ממון רב ואף למנוע מהם עגמת נפש.


הוראות פקודת המסים (גביה) יחולו על גביית אגרות לפי חוק החברות
09/05/08 | מיסים
גביית אגרות שנתיות של חברה על ידי רשם החברות עולה מדרגה
סעיף 44 (6) לחוק החברות הסמיך את שר המשפטים לקבוע את סכומי האגרות שישולמו לרשם החברות, ובין היתר גם את האגרה השנתית שמשלמת כל חברה לרשם החברות.


פירוק חברה מרצון ופטור מתשלום אגרה שנתית
פקודת החברות העניקה בזמנו לרשם החברות את הסמכות למחוק רישומן של חברות שאינן פעילות.
רשם החברות נהג להשתמש בסמכותו זו כלפי חברות שלא שילמו את האגרות השנתיות ולא הגישו דוחות שנתיים, וכן כלפי חברות שלפי הצהרת מנהליהן לא היו להן נכסים ולא התחייבויות וביקשו באופן יזום את מחיקתן מפנקס החברות.


פירוק חברות לא פעילות וקיזוז הפסדי הון
בים מחזיקים בבעלות על חברות פרטיות שכבר אינן פעילוֹת ונדרשים מידי שנה לשלם לרשם החברות אגרה שנתית גבוהה. סכומי האגרות שלא משולמים מצטברים לחוב אגרות גדול אשר תופח מידי שנה ועלול להביא לביצוע הליכי גבייה מכוח פקודת המיסים (גביה), הן על חוב האגרות והן על עיצומים כספיים שיוטלו על הדירקטורים.

תביעה של עובד נגד ערב של מעביד
עובדים מקבלים לעיתים הבטחות אישיות ממנהלי העסקים או בעלי מניות של המעביד (כאשר המעביד הינו חברה), להיות אחראים אישית לשכרו של העובד או לפצות את העובד אם המעביד לא ישלם לעובד.
לא אחת קורה שהעובד מרגיש מקופח כאשר ההבטחות הללו לא מקויימות.



חסיון מהפללה עצמית ב"חקירה אזרחית" לפי פקודת מס הכנסה ופס"ד קלקודה - האמנם סוף פסוק?
09/05/08 | מיסים
ברשימה זו נבחן את הבעייתיות ביחסי הגומלין בהפעלת הסמכויות האזרחיות לעומת הפליליות לפי פקודת מס הכנסה, בעת "חקירות האזרחיות" במשרדי פקיד השומה האזרחי ונבדוק האם כיום, לאחר פס"ד קלקודה, עומדת לנישום הזכות לחסיון מהפללה עצמית גם בחקירה אזרחית זו.

חסיון מהפללה עצמית גם ב"חקירה אזרחית" לפי הפקודה ופס"ד קלקודה - האמנם סוף פסוק?
09/05/08 | מיסים
באחד ממאמרנו הקודמים דנו ב"יחסי הגומלין שבין החלק העונשי-פלילי לחלק האזרחי של פקודת מס הכנסה" (1) , ושם ציינו כי יש להפעיל שיקול דעת מעמיק בהפעלת יחסי הגומלין, ולהיזהר באופן הפעלת הסמכויות האזרחיות והפליליות כלפי נישומים.

דו"ח משוער לשלטונות מס הכנסה ישמש לצורך "הסרת מחדל"
09/05/08 | מיסים
מאמרנו הקודם (1) דן ביחסי הגומלין בהפעלת הסמכויות האזרחיות לעומת הסמכויות הפליליות לפי פקודת מס הכנסה.
הפעם נבחן מדוע מוגש כתב אישום נגד חברה בגין עבירות על פקודת מס הכנסה, במקום הטלת קנס מינהלי, במקרים שהוגש דו"ח משוער למס הכנסה.



דו"ח משוער/בלתי מבוקר/חסר ישמש "הסרת מחדל" לסע' 216 (4) לפקודה
09/05/08 | מיסים
מאמרנו הקודם (1) דן ב"יחסי הגומלין שבין החלק העונשי-פלילי לחלק האזרחי של פקודת מס הכנסה", ושם ציינו כי יש להפעיל שיקול דעת מעמיק בהפעלת יחסי הגומלין, ולהיזהר באופן הפעלת הסמכויות האזרחיות והפליליות כלפי נישומים, וכי כמדיניות רצוי להעדיף לפעול נגד עבריינים קטנים עד בינוניים באמצעות הפעלת סנקציות אזרחיות ולא ע"י הפעלת סנקציות פליליות, אלא אם מדובר בנישום סרבן.
1 2 עמוד הבא >
   
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI