באוגוסט 2005 נוסף סעיף 8 א' לחוק הירושה הדן בעניין צוואות הדדיות.

בעבר, הרצון ההדדי של בני זוג בעת עריכת צוואותיהם המשותפות, לא תמיד החזיק מעמד, ולעיתים קרה שאחד מבני הזוג שינה את צוואתו (בין בחיי בן הזוג, ובין לאחר פטירתו).

במצב כזה, נוצרה לעיתים קרובות סתירה בין הוראות המצווה האחרון, לבין כתב צוואה הדדית שערך לפני כן.
התיקון לחוק לא רק הסדיר באופן חוקי את הנושא של צוואות הדדיות, אלא גם הגביל את האפשרות לשנות צוואה הדדית באופן חד-צדדי, כפי שניתן היה לעשות עד לתיקון לחוק.

המחוקק הגביל את אפשרות אחד מבני הזוג לבטל צוואה הדדית (עקב עיקרון ההסתמכות כאמור), וקבע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. אם בן הזוג של המבקש לבטל את צוואתו עדיין בחיים, אזי על המבקש, לתת לו הודעה בכתב על ביטול הצוואה, וכתוצאה מכך - יתבטלו הצוואות ההדדיות של בני הזוג.
2. אם בן הזוג של המבקש לבטל את צוואתו כבר נפטר, אזי על בן הזוג שנותר בחיים, להסתלק מכל זכות בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שנפטר; ואם חולק כבר העיזבון – עליו להחזיר כל מה שקיבל.

קביעת העדיפות לעיקרון ההסתמכות, על פני רצון המצווה, נקבע כברירת מחדל ע"י המחוקק, אך הותר למורישים עצמם לקבוע הוראה אחרת בצוואות ההדדיות, ובלבד שלא ישללו את הזכות של כ"א מהם לבטל את הצוואה עוד בחייהם (כיוון שהוראה כזו – בטלה).

 

להלן לשון סעיף 8א בעקבות התיקון לחוק הירושה:

הזוג האחר. צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה - "צוואות הדדיות").
 

מאלה:
(1)  בחייהם של בני הזוג - המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2)  לאחר מות אחד מבני הזוג -
    (א)  כל עוד לא חולק העיזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
    (ב)  לאחר חלוקת העיזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
 

יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג - בטלה. "

מהי בעצם צוואה הדדית?
צוואה הדדית היא צוואה הנערכת ע"י בני זוג במשותף, במסמך אחד או בשניים, ובה קובעים בני הזוג הוראות זהות שיחולו על שניהם, בנוגע לחלוקת הרכוש, לאחר פטירת כל אחד מהם.

הנוסח הנהוג והמקובל של צוואה הדדית קובע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק  לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים את העיזבון.

בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות בכך שהוראות הצוואה יחייבו גם בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.

 

צוואה הדדית נועדה להבטיח לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי.

היתרון שבעריכת צוואה הדדית הוא בכך שבן הזוג שנותר בחיים מקבל את הזכות להשתמש בנכסי העיזבון למשך כל ימי חייו, ובכך נמנע מאבק עתידי אפשרי בין בן הזוג הנותר בחיים, לבין ילדי המנוח, אשר כיורשים חוקיים בהיעדר צוואה, הם עלולים לדרוש את חלקם בעיזבון, לעיתים תוך מימוש זכותם למכירת בית המגורים (והוצאת בן הזוג הנותר בחיים מן הבית).

חָשׁוּב לציין כי עימות כזה עשוי להיות ממשי, כאשר מדובר בנישואין שניים, והיורשים החוקיים, בנוסף לבן הזוג הנותר בחיים, הם ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים. במקרה כזה, העימות בין ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים, לבין בן הזוג לו נישא בנישואין שניים, עלול להיות חריף ביותר.

העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדים, מאפשרת לו להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית, ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים. 

 

מדוע חשוב לערוך צוואה הדדית בעזרת עורך-דין ?

כפי שתואר לעיל, חשוב שעריכת צוואה הדדית והוראותיה תנוסח כראוי ע"י עורך-דין, הן כדי שכתב צוואה הדדית ינוסח לפי הוראות החוק והן כדי שהניסוח יהיה ברור וחד משמעי לגבי דרך העברת הנכסים לכל יורש ויורש. חשוב כמובן שכתב צוואה יחתם בפני שני עדים שאין להם טובת הנאה ישירה או עקיפה מהירושה לפי כתב צוואה.

חשוב לא פחות להפקיד צוואה הדדית, במיוחד כזו שנערכת בשני מסמכים, בצורה הנכונה, בין במשרד עורך-הדין ובין בידי הרשם לענייני ירושה, כדי שיהיה אפשר לאתר אותן בקלות לאחר פטירת המנוח.