דף הבית משפט ירושה צוואה הדדית - מהפכה בחוק הירושה
צוואה הדדית - מהפכה בחוק הירושה
עו"ד שי הראל 09/05/08 |  צפיות: 186

באוגוסט 2005 נוסף סעיף 8 א' לחוק הירושה הדן בעניין צוואות הדדיות.

בעבר, הרצון ההדדי של בני זוג בעת עריכת צוואותיהם המשותפות, לא תמיד החזיק מעמד, ולעיתים קרה שאחד מבני הזוג שינה את צוואתו (בין בחיי בן הזוג, ובין לאחר פטירתו).

במצב כזה, נוצרה לעיתים קרובות סתירה בין הוראות המצווה האחרון, לבין כתב צוואה הדדית שערך לפני כן.
התיקון לחוק לא רק הסדיר באופן חוקי את הנושא של צוואות הדדיות, אלא גם הגביל את האפשרות לשנות צוואה הדדית באופן חד-צדדי, כפי שניתן היה לעשות עד לתיקון לחוק.

המחוקק הגביל את אפשרות אחד מבני הזוג לבטל צוואה הדדית (עקב עיקרון ההסתמכות כאמור), וקבע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. אם בן הזוג של המבקש לבטל את צוואתו עדיין בחיים, אזי על המבקש, לתת לו הודעה בכתב על ביטול הצוואה, וכתוצאה מכך - יתבטלו הצוואות ההדדיות של בני הזוג.
2. אם בן הזוג של המבקש לבטל את צוואתו כבר נפטר, אזי על בן הזוג שנותר בחיים, להסתלק מכל זכות בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שנפטר; ואם חולק כבר העיזבון – עליו להחזיר כל מה שקיבל.

קביעת העדיפות לעיקרון ההסתמכות, על פני רצון המצווה, נקבע כברירת מחדל ע"י המחוקק, אך הותר למורישים עצמם לקבוע הוראה אחרת בצוואות ההדדיות, ובלבד שלא ישללו את הזכות של כ"א מהם לבטל את הצוואה עוד בחייהם (כיוון שהוראה כזו – בטלה).

 

להלן לשון סעיף 8א בעקבות התיקון לחוק הירושה:

 

הזוג האחר. צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה - "צוואות הדדיות").
 

מאלה:
(1) 
בחייהם של בני הזוג - המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2)
 לאחר מות אחד מבני הזוג -
    (
א)  כל עוד לא חולק העיזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
    (
ב)  לאחר חלוקת העיזבון - בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
 

יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג - בטלה. "

 

מהי בעצם צוואה הדדית?
צוואה הדדית היא צוואה הנערכת ע"י בני זוג במשותף, במסמך אחד או בשניים, ובה קובעים בני הזוג הוראות זהות שיחולו על שניהם, בנוגע לחלוקת הרכוש, לאחר פטירת כל אחד מהם.

הנוסח הנהוג והמקובל של צוואה הדדית קובע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק  לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים את העיזבון.

בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות בכך שהוראות הצוואה יחייבו גם בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.

 

צוואה הדדית נועדה להבטיח לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי.

היתרון שבעריכת צוואה הדדית הוא בכך שבן הזוג שנותר בחיים מקבל את הזכות להשתמש בנכסי העיזבון למשך כל ימי חייו, ובכך נמנע מאבק עתידי אפשרי בין בן הזוג הנותר בחיים, לבין ילדי המנוח, אשר כיורשים חוקיים בהיעדר צוואה, הם עלולים לדרוש את חלקם בעיזבון, לעיתים תוך מימוש זכותם למכירת בית המגורים (והוצאת בן הזוג הנותר בחיים מן הבית).

חָשׁוּב לציין כי עימות כזה עשוי להיות ממשי, כאשר מדובר בנישואין שניים, והיורשים החוקיים, בנוסף לבן הזוג הנותר בחיים, הם ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים. במקרה כזה, העימות בין ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים, לבין בן הזוג לו נישא בנישואין שניים, עלול להיות חריף ביותר.

העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדים, מאפשרת לו להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית, ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים. 

 

מדוע חשוב לערוך צוואה הדדית בעזרת עורך-דין ?

כפי שתואר לעיל, חשוב שעריכת צוואה הדדית והוראותיה תנוסח כראוי ע"י עורך-דין, הן כדי שכתב צוואה הדדית ינוסח לפי הוראות החוק והן כדי שהניסוח יהיה ברור וחד משמעי לגבי דרך העברת הנכסים לכל יורש ויורש. חשוב כמובן שכתב צוואה יחתם בפני שני עדים שאין להם טובת הנאה ישירה או עקיפה מהירושה לפי כתב צוואה.

חשוב לא פחות להפקיד צוואה הדדית, במיוחד כזו שנערכת בשני מסמכים, בצורה הנכונה, בין במשרד עורך-הדין ובין בידי הרשם לענייני ירושה, כדי שיהיה אפשר לאתר אותן בקלות לאחר פטירת המנוח.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 עו"ד שי הראל

 שי הראל - משרד עורכי דין, עורכי דין - מיסים

רח' בן יהודה 242 תל-אביב

טלפון: 03-5467531 

פקס: 03-5467536

 



 


מאמרים נוספים מאת עו"ד שי הראל
 
צוואה הדדית - מהפכה בחוק הירושה
09/05/08 | ירושה
באוגוסט 2005 נוסף סעיף 8 א' לחוק הירושה הדן בעניין צוואות הדדיות.

עריכת צוואה
09/05/08 | ירושה
צוואה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר לאדם בחייו.
באמצעות עריכת צוואה יכול אדם להביע את רצונו האמיתי מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.
צוואה המנוסחת בצורה משפטית ע"י עורך דין לא רק שמביעה את רצונו האמיתי של המצווה אלא עשויה לחסוך ליורשים ממון רב ואף למנוע מהם עגמת נפש.


הוראות פקודת המסים (גביה) יחולו על גביית אגרות לפי חוק החברות
09/05/08 | מיסים
גביית אגרות שנתיות של חברה על ידי רשם החברות עולה מדרגה
סעיף 44 (6) לחוק החברות הסמיך את שר המשפטים לקבוע את סכומי האגרות שישולמו לרשם החברות, ובין היתר גם את האגרה השנתית שמשלמת כל חברה לרשם החברות.


פירוק חברה מרצון ופטור מתשלום אגרה שנתית
פקודת החברות העניקה בזמנו לרשם החברות את הסמכות למחוק רישומן של חברות שאינן פעילות.
רשם החברות נהג להשתמש בסמכותו זו כלפי חברות שלא שילמו את האגרות השנתיות ולא הגישו דוחות שנתיים, וכן כלפי חברות שלפי הצהרת מנהליהן לא היו להן נכסים ולא התחייבויות וביקשו באופן יזום את מחיקתן מפנקס החברות.


פירוק חברות לא פעילות וקיזוז הפסדי הון
בים מחזיקים בבעלות על חברות פרטיות שכבר אינן פעילוֹת ונדרשים מידי שנה לשלם לרשם החברות אגרה שנתית גבוהה. סכומי האגרות שלא משולמים מצטברים לחוב אגרות גדול אשר תופח מידי שנה ועלול להביא לביצוע הליכי גבייה מכוח פקודת המיסים (גביה), הן על חוב האגרות והן על עיצומים כספיים שיוטלו על הדירקטורים.

תביעה של עובד נגד ערב של מעביד
עובדים מקבלים לעיתים הבטחות אישיות ממנהלי העסקים או בעלי מניות של המעביד (כאשר המעביד הינו חברה), להיות אחראים אישית לשכרו של העובד או לפצות את העובד אם המעביד לא ישלם לעובד.
לא אחת קורה שהעובד מרגיש מקופח כאשר ההבטחות הללו לא מקויימות.



חסיון מהפללה עצמית ב"חקירה אזרחית" לפי פקודת מס הכנסה ופס"ד קלקודה - האמנם סוף פסוק?
09/05/08 | מיסים
ברשימה זו נבחן את הבעייתיות ביחסי הגומלין בהפעלת הסמכויות האזרחיות לעומת הפליליות לפי פקודת מס הכנסה, בעת "חקירות האזרחיות" במשרדי פקיד השומה האזרחי ונבדוק האם כיום, לאחר פס"ד קלקודה, עומדת לנישום הזכות לחסיון מהפללה עצמית גם בחקירה אזרחית זו.

חסיון מהפללה עצמית גם ב"חקירה אזרחית" לפי הפקודה ופס"ד קלקודה - האמנם סוף פסוק?
09/05/08 | מיסים
באחד ממאמרנו הקודמים דנו ב"יחסי הגומלין שבין החלק העונשי-פלילי לחלק האזרחי של פקודת מס הכנסה" (1) , ושם ציינו כי יש להפעיל שיקול דעת מעמיק בהפעלת יחסי הגומלין, ולהיזהר באופן הפעלת הסמכויות האזרחיות והפליליות כלפי נישומים.

דו"ח משוער לשלטונות מס הכנסה ישמש לצורך "הסרת מחדל"
09/05/08 | מיסים
מאמרנו הקודם (1) דן ביחסי הגומלין בהפעלת הסמכויות האזרחיות לעומת הסמכויות הפליליות לפי פקודת מס הכנסה.
הפעם נבחן מדוע מוגש כתב אישום נגד חברה בגין עבירות על פקודת מס הכנסה, במקום הטלת קנס מינהלי, במקרים שהוגש דו"ח משוער למס הכנסה.



דו"ח משוער/בלתי מבוקר/חסר ישמש "הסרת מחדל" לסע' 216 (4) לפקודה
09/05/08 | מיסים
מאמרנו הקודם (1) דן ב"יחסי הגומלין שבין החלק העונשי-פלילי לחלק האזרחי של פקודת מס הכנסה", ושם ציינו כי יש להפעיל שיקול דעת מעמיק בהפעלת יחסי הגומלין, ולהיזהר באופן הפעלת הסמכויות האזרחיות והפליליות כלפי נישומים, וכי כמדיניות רצוי להעדיף לפעול נגד עבריינים קטנים עד בינוניים באמצעות הפעלת סנקציות אזרחיות ולא ע"י הפעלת סנקציות פליליות, אלא אם מדובר בנישום סרבן.
1 2 עמוד הבא >
   
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI