אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il 

הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – עישון באזור פתוח במקום בילוי והיתר עישון), התשס"ח–2008

חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, חוקק בשנת 1983 וקובע איסורים מרחיקי לכת בדבר עישון במקומות ציבוריים.
החוק אומנם חוקק לפני מספר רב של שנים, אלא שרק בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה, אכיפת החוק מיושמת באופן דווקני הלכה למעשה, במקומות ציבוריים רבים, וזאת ככל הנראה עקב מודעות גבוה יותר לנזקי העישון ודרישת הציבור לפעול לאכיפת החוק. עיקרי חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים הם כי המחזיק במקום ציבורי, חובתו היא לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עישון בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו, ובכלל זה- לפנות לאדם המעשן ולהורות לו לחדול מהמעשה האסור ובמידה ולא חדל זה מלעשן, להתלונן בפני מפקח. מעבר לכך קובע החוק כי המחזיק של המקום ציבורי, לא יציב מאפרה במקום ציבורי שבהחזקתו. תקנות הגבלת העישון המקומות ציבוריים, אשר נחקקו מכוח חוק זה, קובעת חובת קביעת שלטים להגבלת עישון, בגוף התקנות אף מובאות צורות השלטים המותרים.

אולם, כאמור, החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, אשר הרחיב את איסור העישון במקומות בילוי ציבוריים מסוג של מסעדה, מזנון, בתי קפה, מועדונים וכדומה, כנטען ע"י מעשנים רבים, פוגע בזכויות יסוד של מעשנים ובבעלי מקומות הבילוי. תחושת הנרדפות בקרב אוכלוסיית המעשנים בישראל, המונה כיום כמיליון ורבע איש, מקבלת משנה תוקף בחוק ותיקוניו. מטרתה של הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת לאחרונה ע"י חבר הכנסת צבי הנדל היא להקל במעט על אוכלוסיית המעשנים באופן הבא:

1. מוצע לאפשר עישון בשטח פתוח במקום בילוי, כלומר בשטח המצוי באוויר הפתוח, שכן אין אבחנה בין המעשן היושב במקום הבילוי לבין מעשן עובר אורח שאינו במקום הבילוי אך מצוי בסמוך למקום.
2. מוצע לחייב את הרשויות המקומיות להעניק היתר המאפשר עישון בשטח מקום הבילוי, ובלבד ששיעור ההיתרים לא יעלה על 40% מכלל הפאבים המועדונים והדיסקוטקים, ועד 10% מכלל המסעדות, המזנונים, בתי הקפה, וכן כל בית אוכל או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות אחר שבתחום אותה רשות מקומית.
לדברי מציע החוק, מדובר בהצעה מדודה ומוגבלת המאפשרת להתיר עישון במקומות בילוי בהם אחוזי המבלים המעשנים גבוהים, ואינה מבטלת את ההגבלות החמורות בשאר מקומות הבילוי.
לדבריו, בכך מאפשרת הצעת החוק לציבור הלא מעשנים להמשיך ולבלות במקומות נטולי מעשנים לחלוטין מחד, ומאידך מאפשרת לציבור המעשנים לבלות במספר מצומצם של מקומות בילוי למעשנים.

חרף האופטימיות באכיפת החוק בשנה האחרונה, ככל שעסקינן באכיפת החוק, עדיין ניתן לראות כי מחזיקי מקומות ציבוריים, המיועדים לרוב לבילוי ופנאי ליליים לא אוכפים את הוראות החוק. מקומות ציבוריים אלו מעדיפים לספוג קנסות על הפרת סעיפי החוק  על מנת לספק ללקוחותיהם חווית בילוי אולטימטיבית לפיה מותר להם לעשן כרצונם החופשי במקום בילויים, הציבורי. לא זו אף זו שח"כ הנדל מציע הצעת חוק אשר קשה מאוד ליישמה ושאף גובלת באבסורדיות אשר מבטלת את ההגבלות של החוק הקיים ומתירה עישון במקומות בילוי מוגדרים "כמקומות בילוי למעשנים". לדבריו, זוהי זכותם היסודית של המעשנים לעשן, אולם נשאלת השאלה, מה בדבר זכותם היסודית של הלא מעשנים לא לעשן פאסיבית, ואזכיר, מחקרים הראו כי עישון פאסיבי מזיק לבריאות לא פחות מעישון "אקטיבי".

שאלה נוספת שעולה היא, הכיצד תחליט הרשות המקומית על החלוקה בין המקומות אשר יקבלו היתר למעשנים ומקומות אשר יהיו חייבים להמשיך לאכוף את הגבלת העישון במקומות ציבוריים? הרי, לטענת בעלי מקומות הבילוי, בעיקר הליליים, מאז כניסתו לתוקף של החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים, הם סופגים הפסדים בהכנסותיהם. שאלה מתבקשת היא, הכיצד תחליט הרשות המקומית מי מבעלי העסקים ישא בהפסדים ומי מבעלי העסקים יקבל את ההיתר הנחשק?! ניראה כי הצעת החוק אינה ריאלית ולא ניתנת ליישום בפועל, אומנם זכותם של המעשים לעשן נפגעת, אולם ניראה כי זכותם של הלא מעשנים תפגע יותר, שכן זכות יותר גדולה היא לבחור לא לשאת בסכנות הנובעות מהעישון הפאסיבי, ועל כן ניראה כי החוק הקיים כיום, המציע פתרונות גם למעשנים וגם ללא מעשנים עדיף ועד לפתרון מוצלח יותר, עליו להישאר בתוקף. 
   

רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´:        03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´:        04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il