בתי המשפט לענייני משפחה (להלן בקיצור בהל"מ) הוקמו באמצע שנות התשעים, על פי מודל שהוקם בעשורים האחרונים ברוב מדינות אירופה וארה"ב. מטרת בהל"מ היא לתת פתרון לבעיות הייחודיות של תחום המשפחה באמצעות התמחות של השופטים ויחידות סיוע מקצועיות שיסייעו לבית המשפט בהחלטותיו. רוב דיוני בהל"מ מתנהלים בדלתיים סגורות, והחוק קובע כי בנושא ראיות וסדרי דין "ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". משמעות הדבר כי לשופטי בהל"מ גמישות גדולה בקבלת החלטותיהם. שופטי בהל"מ יטו להפנות יותר שאלות לעדים ובעלי דין והם רשאים לקבל עדויות שאינן קבילות בבית משפט רגיל. רשימת הנושאים שבסמכות בהל"מ רחבה למדי וכוללת נושאים כגון מזונות, אבהות, חלוקת רכוש, משמורת ועניינים רבים נוספים שלהם קשר ברור לתחום המשפחה. התחום היותר בעייתי הוא הסעיף בחוק המכניס בכנפיו של בהל"מ גם תביעה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".  לכאורה, כל סכסוך עסקי בין בני משפחה, כגון מחלוקת על השליטה בחברה עסקית (יהא שוויה אשר יהא), שמניותיה מוחזקות בידי כמה בני משפחה אחת, הוא בגדר "סכסוך בתוך המשפחה". במקרה דומה שהגיע לבית המשפט העליון, נקבע כי סמכות בהל"מ מתאימה למצב "שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה". גם המונח "תרומה משמעותית" ניתן לפרשנויות שונות ונושא סמכות בהל"מ לדון בעניינים אזרחיים עדיין עולה לדיון תדיר. בעיית סמכות נוספת ואולי מעניינת יותר, היא בנושא מזונות וחלוקת רכוש. סמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים היא בתחום המעמד האישי – נישואים וגירושין. בן זוג שמגיש תביעת גירושין וכורך בתביעה זו בקשה למזונות וחלוקת רכוש, יקנה את הסמכות לדון במזונות וברכוש לבית הדין הרבני, בתנאי שבן הזוג השני לא פנה קודם לכן בנושאים אלו לבהל"מ. הקניית סמכות הדיון בנושא מזונות ורכוש אגב נושא הגירושין ידוע בשם "כריכה". התחרות בין בני הזוג לגבי בית המשפט שיקנה סמכות לדון בעניינם , ידוע בשם "מרוץ הסמכויות". מרוץ הסמכויות מתקיים באחוז ניכר של מקרי הגירושין, וישנם ערעורים רבים לבג"ץ בנושא זה. מקובל לחשוב שבין הדין הרבני יטה לטובת הגבר ובהל"מ יטה לטובת האישה – אין זה בהכרח כך ואין כאן המקום להרחיב. בית המשפט העליון הוסיף דרישה משלו לנושא הכריכה, בכך שהוסיף את מבחן הכנות. במילים אחרות, גם אם צד אחד כרך מזונות ורכוש בתביעה לבה"ד, אין זה סוף פסוק, והצד השני יטען כי הכריכה "לא כנה". מהי לדעתו של בית המשפט העליון "כנות" – נשתדל להתייחס לכך באחד המאמרים הבאים.