זכות הירושה של בן הזוג עפ"י דין

 . כללי

 סעיף 1 לחוק הירושה קובע "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו".

 סעיף 2 לחוק הירושה קובע "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה".

 

2. סעיף 11 לחוק הירושה: זכות הירושה של בן הזוג

 

זכות היר

11.      (א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון —

(1)    אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים — חצי;

(2)    אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים — שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

(תיקון מס

           (ב)   אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.

"ג-1973

           (ג)   המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.

 

סעיף 11 לחוק הירושה קובע מה חלקו של בן הזוג בעזבון כיורש עפ"י דין.

לרוב החלק המגיע ליורש מהעזבון מחושב לאחר ניכוי חובות העזבון. בהתאם לסעיף 11 בן הזוג נוטל קודם כל את חלקו.

 

העזבון אינו כולל את חלקו של בן הזוג הנותר בחיים בנכסים המשותפים, מכוח חייהם המשותפים, בהתאם לחוק יחסי ממון או מכוח הלכת השיתוף. לפיכך, במות אדם, מפרידים מן העזבון את חלקו של בן הזוג הנותר בחיים, השייך לו מכוח חייהם המשותפים, כאשר בדיקה זו הינה על בסיס השאלה – למה זכאי היה בן הזוג הנותר בחיים לו חפצו בני הזוג לפרק את רכושם המשותף, עפ"י דין. הנותר בלבד מהווה את עזבון הנפטר.

 

הנכסים הכלולים: בהתאם לחוק בן הזוג יורש את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף. אין רשימה של הנכסים שבהם זוכה בן הזוג אלא על בית המשפט להכריע כל פעם בשאלה הספציפית העולה לפניו בנוגע לנכס זה או אחר.

 

מהם "מיטלטלין ....השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף..." ?

3 מבחנים מצטברים:

א. קיומו של משק בית משותף. אם במות המוריש בני הזוג חיו בנפרד אז אין לפנינו מקרה של משק בית משותף.

ב. מבחן סובייקטיבי – המיטלטלין היו שייכים בפועל למשק הבית המשותף של הצדדים

ג. מבחן אובייקטיבי – המיטלטלין ששימשו בפועל למשק הבית המשותף – הינם מיטלטלין שלפי המקובל שייכים למשק הבית המשותף.

 

ההגדרה הנ"ל של מטלטלין אינה כוללת, כנראה, אוספים מיוחדים (בולים, ספרים) והשקעות במטלטלין יקרי ערך (חפצי אומנות, שטיחים) גם אם היו שייכים למשק הבית במהלך הנישואים אך לפי הנסיבות הם נרכשו למטרת השקעה.

 

המטלטלין עשויים להימנות גם על הנכסים הנכללים בעזבון ועומדים לרשות כל היורשים וגם על אלה שבן הזוג מקבל. לדעת מלומדים, נק' המוצא בד"כ הינה אובייקטיבית, כלומר, המקובל אצל בני זוג במעמדם וברמתם של בני הזוג בהם מדובר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דירוג המאמר:

הוסף למועדפים | פרסם את המאמר באתרך | הדפס את המאמר | שלח קישור לחבר | קישור למאמר |