חברה גדולה הרגיזה אתכם? נראה לכם שהכל אבוד או שבשביל סכומים קטנים לא כדאי ללכת לבית-המשפט? לפעמים כדאי בכל זאת לחפש את הצדק. הנה כמה סיפורים שיראו לכם שיש אור בקצה המנהרה גם כאשר האזרח הקטן מחפש את הצדק, גם כשמדובר בסכומים נמוכים.

במקרה הראשון נאלץ האזרח הקטן לשגר שני מכתבי התראה באמצעות עורך-דין לעירייה, לאחר שזו סירבה לפטור אותו מתשלומי הארנונה על-פי הוראות החוק. בשל אותם מכתבים שילם האזרח הקטן שכר טירחת עו"ד בסך של כ-1,000 שקל. עם קבלת המכתבים העניקה העירייה את הפטור המבוקש אך סירבה בתוקף לכסות את עלות מכתבי ההתראה. לאחר פנייה לבית-משפט השלום באמצעות עורך-הדין שילמה העירייה לבסוף סך של למעלה מ-5,000 שקל בלא שהתקיים ולו דיון אחד בבית-המשפט.

במקרה נוסף שהיה באחרונה סירבה חברת ביטוח לפצות בעל רכב עבור נזקים שנגרמו לרכבו לאחר שהרכב נגנב ונמצא לבסוף על-ידי המשטרה. לאחר שחברת הביטוח עיכבה את התשלום במשך חודשים רבים,היא העבירה לבסוף לאזרח הקטן צ'ק בסך של כ-4,000 שקל.

עיון בצ'ק לימד את המבוטח שעם פירעונו הוא מוותר על כל טענותיו ותביעותיו מחברת הביטוח. בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל סירב לפדות את ההמחאה ופנה, באמצעות עורך-דין, לערכאות. חודשים ספורים לאחר מכן ובטרם התקיים כל דיון בבית-המשפט שילמה חברת הביטוח לאזרח הקטן סכום של יותר מ-10,000 שקל.

במקרה שלישי שהיה, גילה מנוי באחת מחברות הסלולר, לאחר ששילם את כל תמורת המכשיר מראש במסגרת מבצע "ללא התחייבות", כי אם יבקש להתנתק משירותי החברה ייאלץ לשלם "עמלת" יציאה של למעלה מ-500 שקל, ואם יחדל להשתמש במכשיר יידרש לשלם כ-19 שקל לחודש למשך 36 חודשים.

עמדתה העיקשת של חברת הסלולר ודרישות חוב כאלה ואחרות מהמנוי, הולידו תביעה שלו כנגדה בבית-משפט השלום. זמן קצר לאחר מכן, ובלא שהתקיים ולו דיון אחד בבית-המשפט, חזרה בה החברה מכל דרישותיה הכספיות מהמנוי. לאחר שסירב המנוי להצעה לקבלת "תנאים משופרים" בחברה ועמד על רצונו להפסיק ההתקשרות עמה לחלוטין התחייבה החברה לשלם לו את הוצאות המשפט (האגרה ששולמה) ואת מלוא עלות המכשיר ששולמה על-ידו.

להתעקש גם קטנות

במקרה אחר שכר האזרח הקטן קלטת וידאו ממכשיר אוטומטי. משביקש להשיבה למכשיר גילה כי זה אינו תקין ולא ניתן להשיבה. פנייה למוקד השירות העלתה כי יוכל להשיב את הקלטת ביום המחרת ויחוייב עבור יום אחד בלבד (יזוכה עבור היום השני). האזרח הקטן גילה להפתעתו כי לא זוכה על יתרת הסכום (כ-18 שקל).

כל פניותיו למוקד הטלפוני של החברה המפעילה הולידו הבטחות חוזרות ונשנות שלא קויימו במשך מספר חודשים. בצר לו וחרף הסכום הזעום פנה האזרח הקטן לעורך-דין ששיגר לחברה מכתב התראה. במענה הבטיחה החברה כי החשבון יזוכה בשל יום השכירות הראשון והשני גם יחד אך סירבה לשאת בעלות המכתב. משהתברר בנוסף כי כל זיכוי לא התקבל הוגשה תביעה בבית-משפט השלום. כמו קודמותיה בחרה גם במקרה זה החברה ליישב את המחלוקת בלא שהתקיים ולו דיון אחד והסכימה לשלם לאזרח הקטן יותר מ-2,000 שקל.

במקרה נוסף תבע ארגון מעבידים מאות בתי-עסק לתשלום "דמי טיפול ארגוני מקצועי" עבור שבע השנים האחרונות. זאת, לטענת הארגון, מכוח הסכם קיבוצי. אחת החברות הנתבעות החליטה להשיב מלחמה שערה כנגד תשלום עבור שירותים שלטענתה לא קיבלה מעולם. במהלך המשפט, שטרם הסתיים, נאלץ דווקא ארגון המעבידים לשלם לחברה הוצאות משפט.

מה הלקח? לא תמיד צריך לוותר כשנגדכם ניצבת חברה גדולה. לפעמים דווקא בשל גודלה של החברה יוחלט על-ידי מנהליה, כעניין של מדיניות, שאין כדאיות כלכלית בניהול הליך משפטי בבית-משפט השלום בשל סכומים של מה בכך במחינתה.

כמובן שאין בכך כדי לעודד הגשת תביעות סרק שונות ומשונות או תביעות "מנופחות" ללא צורך. עם זאת, ניתן לשאוב עידוד מהידיעה שגם לאזרח הקטן עומדים הכלים להשיג צדק ולקבל פיצוי הולם על הנזק הקטן שנגרם לו ועל ההתעמרות בו בידי גדולים וחזקים ממנו.

בדיוק לשם כך קיימת המערכת המשפטית.