דף הבית משפט גבייה קשיי גביה
קשיי גביה
ריטרסקי א.רון ושות' 26/05/08 |  צפיות: 167

במצב הכלכלי הקשה נתקלים עסקים וחברות רבים בקשיים בגביית חובות. חוץ מהעובדה שהלקוחות לא ששים לשלם, הקשיים עלולים להיווצר גם בשל העדר מען ידוע של הלקוח, סכומי חוב נמוכים יחסית לכל לקוח (עשרות ומאות שקלים בודדים) או העדר מנגנון גבייה מסודר.

כל אלו יכולים להסתכם בסכום מכובד, שעשוי להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים ולעיתים אף למעלה מכך. ייתכן שאותה תופעה מתרחשת בחברתכם עם המחאות שסורבו.

בכל המקרים יש פתרון. בכל מקרה, מומלץ לפעול כמה שיותר מהר לפני שהחובות יתיישנו ואתם לא תוכלו לפעול יותר לגבייתם.

אורך נשימה

של עשרות או מאות אלפי שקלים. בתקופה האחרונה גילו תאגידי ענק שבארכיוניהם הצטברו מאות ואלפי חשבונות לא משולמים. הסיבה לכך היתה בדרך כלל פשוטה: בזמן הגאות הכלכלית לא היתה (או נראה היה שלא היתה) כדאיות כלכלית בגביית אותם חובות. כך למשל עד לפני שנה חוב בן 50 או 100 שקל לא היה מדיר שינה מעיניכם. בזמננו אנו, כמה מאות או אלפי חובות כאלה והאופן בו תטפלו בגבייתם הוא שעשוי לתת את "אורך הנשימה" הנדרש כדי לעבור גם את ה"גשר" הזה.

את הפתרון עשויים לספק לכם עורכי-הדין אם תשכילו להגיע עמם להסדר הנכון. גם כאשר המדובר בחשבונות עסקה בלתי משולמים וגם כשמדובר בצ'קים חוזרים

כדאי לרכז את כל התיקים המצויים ברשותכם (שטרם חלה לגביהם התיישנות המתבטאת בד"כ בפרק זמן בן 7 שנים ממועד דרישת התשלום או הספקת הטובין). עם עורכי הדין כדאי יהיה לסכם הסדר של תשלום על בסיס גבייה בלבד. קרי: לא גבית ? לא קיבלת. המשמעות עבור החברה היא שלא תיאלצו להוציא סכומים מכיסכם ושכר הטרחה שישולם - יהיה רק מתוך סכומים שיגבו עבורכם ורק בתנאי שאכן ייגבו.

מה העלויות

מה העלויות בכל זאת? אם תגיעו להסדר המתאים עם עו"ד כל שתידרשו לשלם מכיסכם (או מכיס החברה) הוא את עלות משלוח מכתבי ההתראה בדואר רשום (אם המדובר בחשבונות עיסקה שלא שולמו) או את אגרת בית-המשפט אם מדובר בצ'קים שחזרו (כ-152 שקל כשסכום זה מתווסף לחוב החייב בנוסף לסכום הצ'ק, שכ"ט עו"ד והפרשי ריבית והצמדה). הניסיון מלמד כי בד"כ די במשלוח מכתבי התראה כדי להביא לשיעור גבייה מסוים שיצדיק את המאמץ.

אם תרצו להמשיך את הליכי הגבייה כלפי הלקוחות שלא נענו למכתבי ההתראה, תוכלו לסכם עם עו"ד הסדר דומה לגבי תביעות משפטיות. כך יועבר הטיפול בלקוחות, שלא נענו למכתבי ההתראה, לערכאות. עבורכם יהיה הדבר כרוך בעלות של כ-250 שקל ללקוח (כשמדובר בסכומים נמוכים). אם תחליטו שהדבר אינו כדאי תוכלו להסתפק בגבייה החלקית שתבוצע על-פי מכתבי ההתראה.

אגב, גם אותם חייבים שלא נענו למכתבי ההתראה נוהגים בדרך לשלם במהירות את חובם והוצאות המשפט עם הגשת תביעה. הדבר לא נובע בהכרח מרצונם הטוב (שהרי לו זה היה העניין הרי ממילא היו נענים למכתב ההתראה) אלא מחוסר הכדאיות שבהעמדת עו"ד לטיפול בסכום תביעה נמוך כל-כך (במקרה כזה יידרשו הם, בניגוד לחברתכם, לשלם שכ"ט מלא שסביר להניח שיהא גבוה מסכום החוב עצמו).

המסקנה: כדאי יהיה לעשות במהירות האפשרית סדר באי-הסדר, לאבק את התיקים הישנים ולהעבירם לטיפול משפטי ללא דיחוי. היתרון שבהליכים כאמור, מלבד עלותם הנמוכה יחסית והתמורה הפוטנציאלית, הוא המהירות הגבוהה בה הם מתבצעים (כשהם מבוצעים כראוי). משרד עורכי-דין יעיל ומאורגן אמור להיות מסוגל לשגר את מכתבי ההתראה הנדרשים על-ידכם בתוך ימים ספורים (גם אם מדובר על כמה אלפים). משרדים מסוימים (בדרך כלל כאלה העוסקים בכמויות גדולות של חייבים) גם עושים שימוש בשוברי תשלום של רשות הדואר - דבר המקל על החייבים-הלקוחות תוך שהוא מאפשר להם לשלם את חובם בכל אחד מסניפי הדואר ומגדיל את שיעורי הגבייה.

ימים ספורים לאחר משלוח המכתבים סביר להניח שתתחילו לראות תוצאות ? בין על-ידי הפקדות החייבים ובין על-ידי פנייה שלהם לקבלת מידע נוסף.

גם אם המדובר במען לא ידוע של לקוחות, במקרים רבים יוכל משרד עורכי-הדין לאתר עבורכם את המען העדכני לשם משלוח המכתבים ויחסוך לכם את הטרחה.

לבסוף, אם נכנסתם באחרונה לתפקיד ניהולי בחברה, מומלץ לבדוק אם קודמיכם בתפקיד "קברו" חיובי לקוחות בסכומים "נמוכים". ייתכן שתוכלו להשיב את אותם חיובים ל"חיים" במאמץ מינימלי ולהשיג מקור הכנסות נוסף שלא חשבתם שעומד לכם. הדבר משמעותי במיוחד בחברות/עסקים רבי לקוחות כאשר העסקה הממוצעת היא בסכום נמוך יחסית.

נקודת המוצא היא שבמקרים שכאלה אין כמעט מה להפסיד (למעט אולי עלות הבולים) אבל ייתכן שיש הרבה מה להרוויח. בתאגידים גדולים מדובר בסכומים העשויים להסתכם בעשרות ומאות אלפי שקלים בחודש.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 ריטרסקי א.רון ושות'

בן גוריון 1, פינת אבא הלל,

מגדל בסר 2, ר"ג 

טל. 617-4000(03) 

פקס.570-5008(03)

http://www.rnc.co.il/



 


מאמרים נוספים מאת ריטרסקי א.רון ושות'
 
שונא מתנות יחיה
18/06/08 | כללי
לעיתים אדם נותן מתנה יקרת ערך לקרוב משפחה או חבר אחר ומגלה כי טעה טעות מרה. החוק מאפשר לחזור מהתחייבות למתן מתנה אם המקבל "הפך את עורו" והתנהג בצורה מחפירה כלפי הנותן[1].

אימתי זכאי מתווך לדמי תיווך?
חיכוכים לא מעטים נוצרים בשל דרישת מתווכי מקרקעין לדמי תיווך. במיוחד נכון הדבר בתקופה הנוכחית בה כמה מאות דולרים (בעסקאות שכירות קטנות) וכל שכן אלפי או עשרות אלפי דולרים (בעסקאות מכר גדולות יותר) עלולים להכריע גורלה של עסקה (ולעיתים אף של אדם).

תקנת השוק - המחוקק המנדטורי לימין האזרח הקטן
רכשתם רכב משומש מסוחר מכוניות וגיליתם באיחור שהוא משועבד, ממושכן או שרובצת עליו קללה משפטית אחרת לטובת אדם זר? גיליתם שמוצר יקר שקניתם אינו שייך כלל למוכר והוא לא היה רשאי למכרו לכם? מתברר שלא הכל אבוד.

המחיר עלה בדרך מהמדף לקופה? - אל תוותרו!
המוצר שרציתם לקנות ומצאתם במחיר אטרקטיבי צבר לפתע מע"מ, עלות משלוח או ביטוח? למוכר היתה "תקלה" או "טעות" בסימון המחיר? על המוצר לא מתנוסס כלל מחירו? מהן חובות המשווק או בית-העסק, מה הן זכויותיכם וכיצד תגנו עליהן?

השגת גבול - כשביתך הוא מבצרו של אחר...
מה לעשות כשזר משתלט לכם על הנכס? איך מסלקים שוכר שאינו מעונין להסתלק? בעלי נכסים רבים עומדים חסרי אונים למול פולשים, משיגי גבול ומי שהיו עד לאחרונה שוכרים העושים בנכס כבתוך שלהם.

פיצוי בשל הפקעה - לא כולל מע"מ
במקרים רבים מפקיעות הרשויות קרקעות ובעלי הקרקע נאלצים לקבל את רוע הגזירה. אם טורחים בעלי הקרקע לטעון כנגד ההפקעה נוגעת לרוב הטענה המרכזית לגובה הפיצוי. שני הצדדים גם יחד מקבלים בדרך-כלל, כמעט כמובן מאליו, את ההנחה שלפיצוי לא נדרשת הרשות להוסיף את מרכיב המע"מ. בפסק-דין תקדימי[1] קבע בית-המשפט כי על הרשות להוסיף לפיצוי גם רכיב זה. משמעות הדבר היא למעשה הגדלת הפיצוי ב-15.5%.

הרשויות המקומיות ותעשיית הפקעת הקרקעות
המחוקק הישראלי מתייחס לרשויות המקומיות כנאמנות הציבור וככאלה שטובת הציבור למול עיניהן. זו הסיבה גם שהחוק הישראלי העניק להן סמכויות מרחיקות לכת. אחת מהן היא הסמכות להפקעת קרקעות. החוק, למי שלא יודע, מעניק לאותן רשויות את הזכות להפקיע עד 40% משטחם של מקרקעין בלא תשלום פיצוי לבעליהן, ונראה כי בודדים הם בעלי הקרקעות בישראל שלא ניזוקו מהפקעת קרקעות "לצורכי ציבור". השאלה היא האם באמת ההפקעה נעשית לצורכי הציבור. האומנם?

הזכות להמנע למשבות ואחריות המעסיק
במשפט הישראלי (כמו בכל אמצעי התקשורת) נכתב כבר רבות על זכות השביתה ועל מגבלותיה, על התנגשות האינטרסים בין זכות השביתה לזכויות הניזוקים ממנה. עם זאת, ספק הוא אם נכתב רבות על הזכות להימנע מלשבות.

מידע שגוי מהעיריה בנוגע לזכויות בניה? העירייה תשלם
18/06/08 | נזקי רכוש
במקרים לא מעטים מוטעים רוכשי קרקע דווקא על-ידי רשויות התכנון עצמן. כאשר נמסר מידע חלקי או מוטעה על-ידי אותן רשויות ועל סמך אותו מידע מתבצעת עסקת מקרקעין עשויות אותן רשויות לחוב בפיצוי הניזוקים.

זהירות - לשון הרע במקום העבודה!
18/06/08 | כללי
תלונות במקום העבודה שמתבררות כלא נכונות מהוות פתח לתביעת לשון הרע. ראיתם (או חשבתם שראיתם) את אחד העובדים במקום עבודתכם גונב מהמעביד? אם החלטתם להתלונן בפני המעביד אבל אחר כך התברר כי הגניבה לא היתה ולא נבראה, כדאי לכם לחשוש. עם זאת, כדאי לדעת שגם אם איתרע מזלכם ותלונתכם נמצאה כלא מוצדקת עדיין לא הכל אבוד.
1 2 3 4 5 עמוד הבא >
   
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI