יש כאלה שמתפרנסים מהפיכת תאונות דרכים קלות לכבדות ומלנסות להוציא מכם כסף - והרבה. מה לעשות נגד התופעה?
רבים כבר נתקלו בתופעה תמוהה ונפלאה מבינתם: בעודכם נוהגים להנאתכם בלם לפתע, ללא סיבה נראית לעין, הרכב שלפניכם ונהגו יצא ממנו תוך שהוא טוען שהסבתם נזק כבד לרכבו. זאת, כאשר אתם בטוחים ואפילו רואים כי לא פגעתם כלל ברכב או שהפגיעה היתה קלה ביותר. במקרה כזה רבים הסיכויים שנפלתם לידיו של נוכל מקצועי. בפרק זה ננסה לייעץ לכם כיצד לא ליפול בפח ובאילו אמצעים עליכם לנקוט כדי שלא לשלם לאותו נוכל את מה שלא הגיע לו מעולם.
ונחזור לסיפור התאונה: נוכלים מקצועיים נוהגים בדרך כלל להגיש תביעה בבית-המשפט לתביעות קטנות, בדרך כלל בשל נזק של כמה אלפי שקלים.
למה בית-המשפט לתביעות קטנות? כי שם לא תוכלו בדרך כלל להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין, הדיון ייסתיים ברוב המקרים לאחר ישיבה אחת בת דקות ספורות בלבד ולא יתאפשר לכם להוכיח דבר ומחצית הדבר באשר לנסיבות התאונה.
כאשר תעמדו מול השופט תעמוד גרסתו של הנוכל מול גרסתכם, והשופט ייאלץ לבחור בגרסה ההגיונית יותר. לאחר שתונח דעתו כי אכן קיים נזק לרכבו של התובע, ובמיוחד אם גם תודו שפגעתם ברכבו של התובע (פגיעה קלה ככל שתהיה) ייטה במרבית המקרים בית-המשפט להעדיף את גרסת התובע ולא את גרסתכם. לעיתים תמצאו עצמכם אף עומדים מול עד או שניים מצידו של התובע שהיו במקום התאונה וראו, מסיבה עלומה כלשהי, הרבה יותר ממה שאתם ראיתם (גם אם לעיתים לא זכור לכם שהיו שם כלל במועד התאונה).
תתפלאו, אבל יש אנשים שעושים כסף מעיסוקים שכאלה. הם למשל נוהגים לתבוע שוב ושוב על אותם נזקים או לגרום לתאונה של ממש ול"ניפוח" הוצאות התיקון (או הצעת התיקון). כדאי לזכור שבמקרים מסוימים נהנים אותם נוכלים, ישירות או בעקיפין, מסיוע של בעלי מוסכים שהם גם מכרים.
מה לעשות?
מה ניתן לעשות במקרה כזה? ראשית כדאי לעשות מה שעושים בכל תאונה:
1. לא להודות לעולם באשמה (כולל בקשת סליחה, התנצלות, הצעת פיצוי וכו'). גם אם אין זו תמיד העמדה המוסרית הרי שבדרך כלל תהא זאת העמדה המשפטית. אם הודתם באחריותכם הפרתם את חובתכם על פי פוליסת הביטוח שלכם שלא להודות באשמה. לעומת זאת, אם הצד השני מודה באשמה או מתנצל נסו את מזלכם ובקשו להעלות הדברים על הכתב ואת חתימתו עליהם.
2. לרשום את פרטי האירוע בפרוטרוט. יש להקפיד על רישום פרטי פוליסת הביטוח של הרכב השני (כולל מספרה ותוקפה), מספר הרכב, סוג, דגם, צבע ושנת ייצור, הנהג ברכב השני בעליו ועדים לאירוע (כולל מספרי טלפון תעודת זהות, טלפון וכתובת), יש לרשום את מקום ושעת האירוע, כיצד אירע ולציין מהיכן הגיעו כלי-הרכב השונים, מה היו המרחקים ביניהם ופרטים נוספים רלוונטיים.
אם קיימים סימני בלימה על הכביש רצוי לרשום היכן בדיוק, אורכם, מרחקם מגלגלי כלי-הרכב וכיוונם. למותר להזכיר שאם יש ברשותכם מצלמה כדאי לתעד את כל האמור, ואם ברשותכם טייפ מנהלים כדאי לתעד את כל חילופי הדברים ביניכם לצד השני (זו אינה האזנת סתר וההקלטה קבילה לחלוטין בבית-המשפט). רישמו אם במקום הפגיעה האמיתי/הנטען מופיעים סימני צבע אחרים מצבעו המקורי – אם כן, פרטו אילו צבעים, היכן בדיוק מופיעים ומה אורך וצורת הכתמים.
3. כדאי לרשום את הנזק הנטען והנזק הנראה לעין. יש לרשום את טענות הצד השני באשר לנזקיו וכן לציין אם נראים על גבי הרכב סימנים לתאונות קודמות. יש לציין מהו בדיוק הנזק הנראה לעין, מיקומו, חומרתו וגודלו אך לדאוג שהמסמך לא יעבור לידי הצד השני.
4. אם הגיעו משטרה/אמבולנס למקום יש לרשום את פרטי הצוות, מספר הטלפון בו ניתן להשיגם ואת מספר ה"אירוע" שנרשם בדו"חות.
מכל מקום, אם קיבלתם את הרושם שמדובר בנוכל ניתן להציע להזמין משטרה למקום. אם צדקתם לא מן הנמנע שאותו נוכל יירתע מהרעיון מאחר שרישום משטרתי של מקרים קודמים כאלה עלול להדליק שם "נורה אדומה". כדאי להמתין ולראות מה יעשה לאחר מכן.
כדאי גם לנסות ולהתייעץ עם עורך-דין ולבדוק אפשרות של העברת התיק מבית-המשפט לתביעות קטנות לבית-משפט השלום – דבר שייאפשר לכם ניהול הליך רציני יותר. כמו-כן ניתן לבקש מבית-המשפט להורות לתובע לאפשר לכם לבדוק את נזקי הרכב הנטענים על-ידי שמאי מטעמכם. במקרים רבים תקטין חוות-דעת השמאי במידה רבה את הנזקים הנטענים וייתכן ואף תשלול אותם לחלוטין