הסטטיסטיקה העגומה של החגים מלמדת כי עומסי התנועה יגרמו בהכרח לתאונות "עצבנות" (בעיקר פגיעות מאחור, מעבר בלתי זהיר בין נתיבים, אי-מתן זכות קדימה וכו'). מתוך תקווה כי מעט מתוכן ככל הניתן יהיו כרוכות בפגיעות בנפש יעסוק פרק זה בעצות לנזקי "פח". מתברר כי ניתן להיערך טוב יותר לתאונה ולהקטין או אף למנוע את הנזק לכיס.
כדאי להיערך מראש (במיוחד מי שעיסוקו דורש שימוש מאסיבי ברכב כגון נהגי מוניות, ציי רכב וכו') ולצייד את הרכב בטופס "פרטי תאונה" שיהיה זמין למקרה הצורך. טופס שכזה עשוי להקל עליכם לזכור מהם הפרטים שרישומם נדרש, כיצד עליכם לנהוג ולהקל עליכם לערוך רישום מסודר ויסודי. יש לזכור שבמקרים רבים כרוכה תאונה בלחץ נפשי רב של כל הנוגעים בדבר, כי גם השקולים שבינינו עלולים לאבד של שלוותם וכי פרטים רבים עשויים להימלט מתשומת הלב או להישכח כאשר ידרשו לבסוף. המהדרין עשויים להוסיף לתא הכפפות שברכב מצלמה (מומלץ בחום!). אין צורך במצלמה מקצועית בעלת יכולת לאפקטים מתקדמים ודי אף במצלמה חד-פעמית בעלות של שקלים בודדים(!) הניתנת לרכישה בחנויות הצילום ואף בסופרמרקטים. תתפלאו לגלות כי תמונה ממצלמה בעלות של שקלים בודדים עשויה לחסוך אלפים ואף עשרות אלפי שקלים ביום פקודה.
אם בכל זאת אירעה לכם תאונה (והסטטיסטיקה מלמדת שלמרבה הצער זו תקרה לכם בזמן כלשהו) כדאי לנהוג לפי כללי האצבע הבאים:
לעולם לא להודות באשמה ולא להתנצל – נשמע אמנם לא נעים – במיוחד אם אתם אשמים בתאונה – אך זו חובתכם! לפי תנאי הפוליסה שלכם נאסר עליכם להודות באשמה לתאונה. עקרונית עלול להיווצר מצב בו תטען חברת הביטוח שלכם, בדיעבד, כי הפרתם את חוזה הביטוח וכי עליכם להשיב לה את הסכומים ששילמה לצד השני. מה כן ניתן לעשות? ניתן לנהוג באדיבות, בנימוס, בקור רוח ובשיקול דעת וכמובן לברר מה שלום הצד השני. אם נגרמו פגיעות גוף למי מהצדדים חובה להזמין משטרה למקום.
אם הצד השני מתנצל או מודה באשמה – התפתחות חיובית עבורכם אך לא כדאי לשמוח בטרם עת. בדיעבד וכאשר מגיע יום פקודה חוזרים בהם נהגים רבים מההודאה. לכן כדאי, אם יש אפשרות לכך, להעלות ההתנצלות או ההודאה באשמה על הכתב ולהחתים על כך את הצד השני (כמובן שכללי המשחק הפוכים מהצד שלכם ולעולם אין לחתום על הודאה שכזו!) או אם אין אפשרות לכך לרשום מי היה עד להודאה. אם הצד השני מסרב לחתום על הודאה בכתב כדאי לרשום את הודאתו בצורה קרובה ככל הניתן לצורה בה נאמרה.
החלפת פרטים – עליכם להציג בפני הצד השני את רישיון הנהיגה שלכם ותעודת הביטוח וכמובן שעליכם לדרוש מסמכים אלה גם מהצד השני (לא להסתפק בדברים הנמסרים על-ידו בעל-פה אמינים ככל שיהיו!). זה הזמן להתחיל למלא בשיטתיות ובצורה מסודרת וקריאה את הטופס שהכנתם מבעוד מועד בתא הכפפות שברכב. אם אין ברשותכם טופס שכזה כדאי יהיה לרשום את פרטי מבטחת רכב הצד השני ומספר הפוליסה (עליכם לאתר מי המבטחת הרשומה לצד חברת אבנ"ר ולברר אם היא מבטחת הרכב גם בביטוח צד שלישי ולא רק בביטוח חובה). יש לוודא שרישיון הנהיגה והביטוח של הצד השני הינם בתוקף.
איסוף פרטים נוספים - יש לרשום את מספר הרכב השני, סוג הרכב, דגם וצבע וכן את פרטי הנוכחים לרבות נהג רכב הצד השני, הנוסעים בכלי-הרכב ועדים נוספים לאירוע (לגבי כל אחד מהם כדאי לרשום מספר זהות, שם וכתובת מלאים ומספרי טלפון). יש לציין גם כיצד אירעה התאונה ואילו תמרורים או רלוונטיים היו במקום וכן פרטי כלי-רכב נוספים שהיו מעורבים באירוע או עמדו בסמוך (ניתן לאתר בעת הצורך את פרטי בעלי כלי-הרכב לפי מספרי הרישוי ולזמנם לעדות בבית-המשפט). יש לרשום את יום ושעת האירוע, מהיכן הגיעו כלי-הרכב השונים, מהירות נסיעתם ופרטים נוספים שיסייעו מאוחר יותר, למי שלא נכח במקום, לדעת מי אשם בתאונה. כמו-כן רצוי לרשום מהם הנזקים הנראים לעין שנגרמו לכל אחד מכלי-הרכב ובאילו אזורים שלו (אך לא לתת את הרשימה לצד השני!). אם דאגתם להכין מצלמה מבעוד מועד זה הזמן לתעד את נזקי כלי-הרכב, מיקומם (בטרם יוזזו מהמקום) והתמרורים או הסימנים הרלוונטיים שבמקום.
בסמוך ככל הניתן לאחר האירוע - יש להודיע על התרחשות האירוע לחברת הביטוח שלכם אך במידה ואינכם אשמים בתאונה לא כדאי למהר ולתבוע את הפוליסה (השתתפות עצמית, כינון, הפסד הנחת העדר תביעות וכו' עשויים להגיע לסכומים נכבדים!). בכל מקרה כדאי יהיה להזמין למקום שמאי רכב מטעמכם (לא מטעם הביטוח גם אם זה חינם!). לא זה המקום לחסוך. שירות 144 עשוי לעדכן אתכם בקלות בפרטיהם של שמאי רכב שמשרדיהם ממוקמים באזור. הבדלים בין חוות-דעת שמאי עצמאי שהוזמן למקום מטעמכם לבין שמאי מטעם חברת הביטוח עשויים להגיע למאות אחוזים(!) ולאלפי שקלים(!). גם אם בכוונתכם לתבוע את הצד השני ולא נראה לכם שלחברת הביטוח שלכם יש אינטרס בהפחתת הנזק בחוות-הדעת כדאי לזכור שחברת הביטוח כבר נערכת לאפשרות שבסופו של יום תיאלצו לתבוע דווקא את הפוליסה (כלומר אותה!). אם שמאי הרכב שהזמנתם יכול להגיע למקום האירוע - הרי זה משובח. אם לא - ייבדק הרכב על-ידו במוסך.
יש לשמור ולתעד כל הוצאה והפסד שנגרמו לכם עקב התאונה שהרי מאוחר יותר סביר להניח שתבקשו לקבל פיצוי עבורם.
לבסוף, יש לארגן באופן מסודר את כל המסמכים הרלוונטיים ובמיוחד טופס פרטי האירוע, העתק רישיון הרכב, רישיון הנהיגה של מי שנהג ברכב בזמן התאונה, חוות-דעת השמאי, חשבוניות וקבלות רלוונטיים, אישור "העדר תביעות" מחברת הביטוח שלכם וחשבונית המוסך אם תוקן הרכב. עם המסמכים מומלץ לפעול באחת מ-2 דרכים:
לפנות לעורך-דין (לא מומלץ לפנות עצמאית לבית-המשפט לתביעות קטנות) ולסכם איתו (גם אם מדובר בנזק קטן מאוד) ששכר-הטרחה ישולם רק מתוך הסכומים שיתקבלו עבורכם (אם עו"ד אחד לא יסכים אזי אחר כן יסכים. תמיד כדאי להעדיף עורך-דין שקיבלתם עליו המלצות מאחרים ושעוסק בתחום נזקי הרכוש). הסדר נכון עם עורך-הדין אמור להביא לכך שתקבלו את כל סכום הנזק בתוספת הפרשי ריבית והצמדה וכי שכר טרחת עורך-הדין ישולם על-ידי חברת הביטוח של הצד השני בנוסף לאותו סכום.
האפשרות השניה היא לפנות, באמצעות סוכן הביטוח שלכם, לחברת הביטוח של הצד השני ולקוות שהיא תפצה אתכם. עקרונית עליה לעשות כן בתוך 30 יום מהמועד בו היו ברשותה כל המסמכים הדרושים לבירור החבות. הניסיון מלמד כי במקרים רבים תנסה חברת הביטוח, לאחר אותה תקופה, "לקזז" סכומים כאלה ואחרים מתוך התשלום שתעביר או תסרב בכלל להעבירו. גם במקרה כזה ניתן לפנות לעורך-דין אך עד לאותו מועד כבר תאבדו מספר חודשים (והליך משפטי כידוע אורך לפחות כמה חודשים נוספים). יש לשים לב שלא לחתום על "כתב סילוק" אותו נוהגות חברות הביטוח לרשום מאחורי ההמחאה הנשלחת אליכם. כשתבקשו להפקיד את ההמחאה תיאלצו לחתום על חלקה האחורי ובכך לוותר על כל יתר טענותיכם בנוגע לתאונה. 
לבסוף נותר רק לקוות לנסיעה בטוחה ונעדרת תאונות!