דף הבית משפט דיני עבודה תשלום על אי-חברות
תשלום על אי-חברות
ריטרסקי א.רון ושות' 10/06/08 |  צפיות: 91

חשבתם שאם אתם לא חברים במועדון או בארגון כלשהו אינכם נדרשים לשלם לו? חשבתם שאתם בעלי הדעה? החוק הישראלי אומר שאתם טועים בגדול, לפחות בכל הקשור לגביית דמי טיפול ארגוני-מקצועי מכח הסכמים קיבוציים.

 לרוב זה מתחיל כך: אתם מנהלים עסק בעמל רב. מזה שנים הנכם נאבקים לבדכם, כמובן, ברשויות, במתחרים ובכל יתר העולם הקם עליכם לכלותכם.  עד שיום בהיר אחד מתייצב בפתח בית-העסק אדם חביב הנושא תיק אלגנטי ומדבר נמרצות בשבחו של ארגון מקצועי אלמוני (עליו לעיתים לא שמעתם מעולם) ועל היתרונות הרבים שבהשתייכותכם אליו.

 הוא, כמובן, ממליץ לכם בחום להימנות על חבריו. אתם, למודי ניסיון מר מחברויות כושלות אחרות, מסרבים כמובן. או אז מדווח לכם אותו אדם לתדהמתכם כי בין אם תרצו ובין אם לא תשלמו גם תשלמו.

 לא הבנתם? לא זו בלבד שיתבעו אתכם לתשלום מה שקרוי דמי טיפול ארגוני-מקצועי אלא שסביר מאוד שיתבעו אתכם על 7 השנים האחרונות(!). סכומים אלה מגיעים לאלפי שקלים ולעיתים אף לעשרות אלפי שקלים. והכל בחסות המחוקק הישראלי.

 החוק הישראלי מטיל על מעביד לשלם דמי חבר לארגון מעבידים עליו חל צו הרחבה, שזה בעצם כל ארגון ששר העבודה ראה לנכון להכיל עליו את תוקפו של הסכם קיבוצי. היה שלא הצטרף כחבר עדיין חייב הוא לשלם "דמי טיפול ארגוני-מקצועי".

 לעניין זה קובע החוק, כי "שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעביד שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב. התקנות יכול שיחולו לגבי סוגי מעבידים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעבידים מסוימים, למעט מפעל או מעביד שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעבידים שנקבע בתקנות כאמור"

 מובן מאליו כי ארגונים שונים, שתרומתם של חלקם לקהילה העסקית אינה ברורה, החליטו להעמיק כיסם על חשבון אותם בתי-עסק קשי יום. כך קיימים ארגונים שעיקר עיסוקם הינו בתביעת עשרות בתי-עסק כמעט מדי יום.

 המחוקק קבע כי דמי ה"טיפול" ישולמו בהתאם למספר העובדים שמעסיק בית-העסק הרלוונטי (ולמספר זה גם חשיבות לעיתים לעניין זהות הארגון אליו "משתייך" בית-העסק).

 מאחר שלרוב אין לארגון כל מושג מהו מספר העובדים של בית-העסק (שהרי זה לא עבד עמו מעולם...) הקל המחוקק על הארגון שלא במפתיע.

 וכך קובע החוק: "מעביד החייב בתשלום דמי טיפול חייב למסור פרטים... בנוגע למפעלו, על-פי דרישת ארגון מעבידים הזכאי לקבל ממנו דמי טיפול. לא מסר מעביד פרטים שנדרשו ממנו... לגבי שנה פלונית, רשאי ארגון המעבידים הזכאי לדמי טיפול לקבל מאותו מעביד בעד אותה שנה שלגביה מסר לאחרונה פרטים"

 רוב בתי-העסק שנתבעים בבתי-הדין לעבודה על-ידי אותם ארגונים משלמים בסופו של דבר את הסכומים הנדרשים, בין אם מכוח פסק-דין שנתקבל לאחר שלא טרחו להתגונן מפני התביעה, ובין אם בפשרה עם הארגון.

 עם זאת, קורה שצצים גם בתי-עסק שמחליטים ללכת נגד הזרם ולהילחם בעור שיניהם כנגד תשלום על שירות שלא התקבל מעולם, וספק אם ניתן כלל על-ידי אותו ארגון.

 ישנם מקרים בהם מלחמת ההתשה משתלמת והארגון מוותר על ה"טרף" המשיב מלחמה עזה מדי. במקרה שהיה (וטרם הסתיים) נתקבל ארגון מעבידים, המורגל בבתי-עסק שאינם מתנגדים, בבית-עסק יוצא דופן.  זה החליט להשיב מלחמה כנגד התביעה (שהוגשה עוד בשנת 2001!).

 במהלך ההליך הוברר כי ארגון המעבידים (ששמו מוכר וידוע) אינו קיים תחת השם ומספר הרישום בו הציג עצמו, והוא נאלץ לתקן את שמו ואת מספרו לא פחות מ-4 פעמים במהלך ההליך (כאשר בפעם האחרונה אף חויב בהוצאות לטובת בית-העסק בשל כך).

 מטעם בית-העסק הועלו טענות טכניות כנגד האופן בו פעל הארגון (כגון אי-משלוח מכתב דרישה כדין וכו') וכיום, כמעט 4(!) שנים מהמועד בו החל ארגון המעבידים לנהל את ההליך, מצוי הוא, למרבה ההפתעה, בעמדת נחיתות בבית-הדין.

 סביר להניח כי שאם בתי-עסק נוספים היו בוחרים בדרך המאבק נדרשים היו אותם ארגונים לשקול פעם נוספת את אופן התנהלותם. גם המחוקק היה שוקל שוב אם אותה חקיקה המאלצת את מי שאינו נהנה משירות – לשלם עבורו – אכן חיונית, צודקת ונסבלת בתנאי שוק חופשי.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 ריטרסקי א.רון ושות'

בן גוריון 1, פינת אבא הלל,

מגדל בסר 2, ר"ג 

טל. 617-4000(03) 

פקס.570-5008(03)

http://www.rnc.co.il/



 


מאמרים נוספים מאת ריטרסקי א.רון ושות'
 
שונא מתנות יחיה
18/06/08 | כללי
לעיתים אדם נותן מתנה יקרת ערך לקרוב משפחה או חבר אחר ומגלה כי טעה טעות מרה. החוק מאפשר לחזור מהתחייבות למתן מתנה אם המקבל "הפך את עורו" והתנהג בצורה מחפירה כלפי הנותן[1].

אימתי זכאי מתווך לדמי תיווך?
חיכוכים לא מעטים נוצרים בשל דרישת מתווכי מקרקעין לדמי תיווך. במיוחד נכון הדבר בתקופה הנוכחית בה כמה מאות דולרים (בעסקאות שכירות קטנות) וכל שכן אלפי או עשרות אלפי דולרים (בעסקאות מכר גדולות יותר) עלולים להכריע גורלה של עסקה (ולעיתים אף של אדם).

תקנת השוק - המחוקק המנדטורי לימין האזרח הקטן
רכשתם רכב משומש מסוחר מכוניות וגיליתם באיחור שהוא משועבד, ממושכן או שרובצת עליו קללה משפטית אחרת לטובת אדם זר? גיליתם שמוצר יקר שקניתם אינו שייך כלל למוכר והוא לא היה רשאי למכרו לכם? מתברר שלא הכל אבוד.

המחיר עלה בדרך מהמדף לקופה? - אל תוותרו!
המוצר שרציתם לקנות ומצאתם במחיר אטרקטיבי צבר לפתע מע"מ, עלות משלוח או ביטוח? למוכר היתה "תקלה" או "טעות" בסימון המחיר? על המוצר לא מתנוסס כלל מחירו? מהן חובות המשווק או בית-העסק, מה הן זכויותיכם וכיצד תגנו עליהן?

השגת גבול - כשביתך הוא מבצרו של אחר...
מה לעשות כשזר משתלט לכם על הנכס? איך מסלקים שוכר שאינו מעונין להסתלק? בעלי נכסים רבים עומדים חסרי אונים למול פולשים, משיגי גבול ומי שהיו עד לאחרונה שוכרים העושים בנכס כבתוך שלהם.

פיצוי בשל הפקעה - לא כולל מע"מ
במקרים רבים מפקיעות הרשויות קרקעות ובעלי הקרקע נאלצים לקבל את רוע הגזירה. אם טורחים בעלי הקרקע לטעון כנגד ההפקעה נוגעת לרוב הטענה המרכזית לגובה הפיצוי. שני הצדדים גם יחד מקבלים בדרך-כלל, כמעט כמובן מאליו, את ההנחה שלפיצוי לא נדרשת הרשות להוסיף את מרכיב המע"מ. בפסק-דין תקדימי[1] קבע בית-המשפט כי על הרשות להוסיף לפיצוי גם רכיב זה. משמעות הדבר היא למעשה הגדלת הפיצוי ב-15.5%.

הרשויות המקומיות ותעשיית הפקעת הקרקעות
המחוקק הישראלי מתייחס לרשויות המקומיות כנאמנות הציבור וככאלה שטובת הציבור למול עיניהן. זו הסיבה גם שהחוק הישראלי העניק להן סמכויות מרחיקות לכת. אחת מהן היא הסמכות להפקעת קרקעות. החוק, למי שלא יודע, מעניק לאותן רשויות את הזכות להפקיע עד 40% משטחם של מקרקעין בלא תשלום פיצוי לבעליהן, ונראה כי בודדים הם בעלי הקרקעות בישראל שלא ניזוקו מהפקעת קרקעות "לצורכי ציבור". השאלה היא האם באמת ההפקעה נעשית לצורכי הציבור. האומנם?

הזכות להמנע למשבות ואחריות המעסיק
במשפט הישראלי (כמו בכל אמצעי התקשורת) נכתב כבר רבות על זכות השביתה ועל מגבלותיה, על התנגשות האינטרסים בין זכות השביתה לזכויות הניזוקים ממנה. עם זאת, ספק הוא אם נכתב רבות על הזכות להימנע מלשבות.

מידע שגוי מהעיריה בנוגע לזכויות בניה? העירייה תשלם
18/06/08 | נזקי רכוש
במקרים לא מעטים מוטעים רוכשי קרקע דווקא על-ידי רשויות התכנון עצמן. כאשר נמסר מידע חלקי או מוטעה על-ידי אותן רשויות ועל סמך אותו מידע מתבצעת עסקת מקרקעין עשויות אותן רשויות לחוב בפיצוי הניזוקים.

זהירות - לשון הרע במקום העבודה!
18/06/08 | כללי
תלונות במקום העבודה שמתבררות כלא נכונות מהוות פתח לתביעת לשון הרע. ראיתם (או חשבתם שראיתם) את אחד העובדים במקום עבודתכם גונב מהמעביד? אם החלטתם להתלונן בפני המעביד אבל אחר כך התברר כי הגניבה לא היתה ולא נבראה, כדאי לכם לחשוש. עם זאת, כדאי לדעת שגם אם איתרע מזלכם ותלונתכם נמצאה כלא מוצדקת עדיין לא הכל אבוד.
1 2 3 4 5 עמוד הבא >
   
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI