רשות מינהלית או חברה גדולה ירדה לכם לחיים? כדי להוריד אותה מכם נדרשתם לשלם עבור מכתב התראה של עורך-דין? בדרך כלל, גם אם התקבלה טענתכם, הרשות תסרב לשאת בעלות המכתב, כך ששכרכם ייצא חלקית בהפסדכם. אבל לא תמיד צריך להסכים, וגם סכומים קטנים יחסית שווים מלחמה.
גופים גדולים ורשויות בישראל (כגון רשויות מקומיות, מוסדות ציבוריים וחברות גדולות) פיתחו לעצמם נוהג נפסד במהלך השנים, לפיו גם אם נדרש האזרח לשגר מכתב מעורך-דין ונשא בעלותו, לא תישא הרשות בעלות המכתב (בדרך כלל כמה מאות שקלים). בכך חוסכים לעצמם אותם גופים סכומים נכבדים ביותר בהם נדרש היה לשאת כל אזרח מהשורה לו היה במקומם. הם עושים זאת מתוך הנחה כי האזרח, שנשא בעלות מכתב ההתראה מכיסו, לא יטרח לתבוע את העלות בשל העדר כדאיות כלכלית לכך. האזרחים מצידם דואגים שלא לעשות יתר על המידה לגביית המגיע להם, ובכך מנציחים נוהג בלתי צודק זה.
כדאי לדעת שבמקרים רבים ניתן וכדאי לתבוע את עלות מכתבי ההתראה מהרשות ואף לקבל הוצאות ההליך המשפטי. לחילופין ניתן כמובן לתבוע בבית-המשפט לתביעות קטנות[1] ולנהל התביעה בעצמכם.
פשרה מחוץ לבית המשפט
במקרים רבים של הגשת תביעה תתפשר הרשות עם האזרח מחוץ לכותלי בית-המשפט, ותפצה אותו במהירות. במקרים שאירעו פיצו רשויות מקומיות אזרחים בעלויות מכתבי ההתראה ובהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד מלאים. אותם סכומים מגיעים, לרוב, לסכומים הגבוהים פי כמה וכמה מעלותו המקורית של המכתב. זהו הסיכון שנוטלות על עצמן הרשויות כשהן מסרבות לשלם את עלות המכתב. לו היו אזרחים רבים יותר עומדים על זכותם לפיצויים בשל חסרון כיסם נשוא אותם מכתבים, ייתכן שהרשויות היו נוהגות אחרת.
כדאי לדעת: מה שנראה לכם כטרחה מהווה נטל גדול הרבה יותר על הרשויות, המתבססות על מנגנונים ביורוקרטיים מסורבלים. לא תמיד הלקוח צריך לשאת בעלות התכתובת המשפטית, וכאשר ראוי, נכון וצודק לעשות כן, אין מניעה להטיל את אותה עלות על כתפי הרשות.
אל תסתפקו בתשובות לאקוניות כמו "טעינו, היית יכול לפנות במכתב בעצמך ללא עורך-דין או לגשת אלינו והעניין היה בא על תיקונו". חשוב לזכור שאותן רשויות נעזרות בשירותיהם של עורכי-דין קבועים ובמחלקות משפטיות במגעיהן עם האזרחים ובכל צעד ושעל. אין כל סיבה שבמגעיו עם הרשויות השונות יהיה האזרח הקטן בעמדת נחיתות ולא יידע זכויותיו. כפי שנועצות אותן רשויות עם עורכי-דינן כך זכאי לעשות האזרח. ואם הוא עשה כן, והתברר כי הצדק עמו, כדאי יהיה לשקול עמידה על תשלום עלות התכתובת והייעוץ המשפטי.
לעיתים יהיה הייעוץ המשפטי שקיבלתם יקר הרבה יותר מעלותו של מכתב ויגיע לאלפי ולעשרות אלפי שקלים. לפיכך, כפי שלא הייתם "תורמים" מכיסכם סכומים שכאלה לאדם שאינו מנהל עמכם עסקים בתום-לב, כך אין סיבה שתעשו כן במגעיכם עם הרשויות. וכפי שצויין קודם, גם כשמדובר בסכומים קטנים הרבה יותר לא כדאי להרים ידיים אוטומטית.
ולכל אלה שיאמרו כי שכר טירחת עורכי דין לניהול תביעה שכזו יהיה יקר מעלות המכתב עצמו – עימדו על כך ששכר הטרחה ישולם לפי תוצאות הטיפול בלבד. במקרה כזה אתם מגבילים העלוות לאגרת בית-המשפט – שתהיה נמוכה לאור סכום התביעה, ותושב לכם ברובה אם ייסתיים העניין בפשרה במועד מוקדם די הצורך.
סיכון פוטנציאלי נוסף ותמידי הוא כמובן (כמו בכל הליך משפטי) הוצאות משפט במידה ותפסידו בהליך. אם הנכם מיוצגים על-ידי עורך-דין המקבל שכר טרחתו לפי תוצאות ההליך, ניתן לדעת כי הוא אכן מאמין שקיים סיכוי טוב לסיומו בהצלחה (שהרי אחרת לא היו נוטלים על עצמם את הסיכון). כדאי אולי שגם משרדי עורכי-דין יתחילו, כעניין של מדיניות, לנהל תביעות מסוג זה ולא להסתפק בגלגול עלות הייעוץ והתכתובת על הלקוח דווקא בעת שהאשמה מלכתחילה – היא של הרשות.
זכרו כי הכוח המניע אותו נוהג של רשויות וחברות היא העובדה שהאזרח יבחר בדרך כלל לספוג נזקיו ולא להטריד ולהטריח עצמו בהליך משפטי בשל סכומים שכאלה. דווקא ריבוי תביעות צודקות שכאלה עשוי להביא לסיום אותו נוהג נפסד, להפסקת הזלזול ולפיצוי אמיתי והוגן של האזרח הקטן על נזקיו

[1] ליתרונות וחסרונות הליך מסוג זה נא ראו הפרק הדן בתביעות קטנות