נקשו על דלתכם והצליחו למכור לכם משהו שאתם ממש לא צריכים? תפסו אתכם בבית-הספר או האוניברסיטה, בסמוך לבסיס הצבאי או סתם באמצע הרחוב ומכרו לכם "חתול בשק"? גם אם חתמתם, שילמתם והתחייבתם עדיין יש מה לעשות והרבה! כדאי לדעת שהחוק מגן עליכם במקרים שכאלה.
רבים מאיתנו נתקלו באנשי מכירות ש"מוצאים" אותנו בכל מקום אליו אנו מגיעים גם שלא במסגרת בית-העסק או החנות. כך למשל נוהגים אנשי מכירות כאלה ואחרים לעמוד בפתח מרכזי קניות, קיונים, בסיסי צבא, בתי-ספר, אוניברסיטאות, סתם בקרן רחוב או אף להקיש על דלת ביתנו ולעשות במלאכת השיכנוע על האזרחים התמימים הנקלעים לדרכם.
לא לחינם משקיעים חברות ועסקים משאבים רבים כל-כך באמצעי שיווקי זה. המשותף לכל המקומות הנזכרים לעיל הינו העדר הכוונה המוקדמת של הצרכן לרכוש מוצר כלשהו וחוסר האפשרות לשקול בכובד ראש ובאריכות את ההתקשרות בעסקה קודם לביצועה. המחוקק, שהיה ער לקושי זה ולניצול תמימותו של האזרח הקטן ראה לנכון, ובצדק, להגן עליו.
החוק[1] קובע כי "רוכלות" הינה
"הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק, או מי מטעמו, שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או לקרבתם, וכן לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק או של מי מטעמו (להלן – מקום הצרכן), או פניה יזומה של עוסק לצרכן בכל דרך שהיא, שבעקבותיה הגיע העוסק, או מי מטעמו, למקום הצרכן כדי לקשור עסקה"
מדוע כדאי כל-כך לדעת מהי עיסקת "רוכלות"? מאחר שבעסקה כזאת העניק לכם החוק סעד מרחיק לכת. בקשר למקרים כאלה בדיוק קובע החוק כי בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם עד ארבעה-עשר ימים מיום מסירת הממכר ואם המדובר בשירות שטרם הוחל בנתינתו - תוך ארבעה-עשר ימים מיום עשיית ההסכם.
כלומר, גם אם חתמתם והתחייבתם הרי שתוכלו לרוב לבטל את העיסקה. במקרים רבים יסרבו הרוכל או החברה שעומדת מאחוריו לבטל את ההתקשרות וזאת שלא כדין. ברובם המכריע של מקרים אלה יעמוד החוק, חד-משמעית, מאחוריכם וכך גם בתי-המשפט.
החוק מוסיף וקובע כי משבוטל הסכם למכירת ממכר כאמור יחזיר הרוכל לצרכן את מה שקיבל לפי ההסכם והצרכן יחזיר לרוכל את הטובין (מוצר או שירות), אולם אם חלה הרעה משמעותית במצב הטובין רשאי הרוכל לנכות ממה שקיבל את הסכום שבו פחת ערכם של הטובין. עוד קובע החוק כי עוסק, העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.
סירב העוסק להשיב לכם את כספכם כדאי יהיה לפנות לעורך-דין גם אם המדובר באלפי שקלים בודדים. אל תוותרו ואל תתייאשו! מאידך, אל תתחייבו לשלם לעורך-הדין שכר טרחת שיגרום לכל המאבק המשפטי להפוך ללא כדאי עבורכם. גם כשמדובר בסכומים קטנים יסכימו עורכי-דין רבים (אם כי לא כולם) לסייע לכם על סמך התחייבות לשלם להם חלק ממה שתקבלו בסוף ההליך המשפטי.
היתרון כשמדובר בסכומים נמוכים הינו שלרוב יסתיים ההליך בפשרה עוד בטרם החל. זאת בשל חוסר הכדאיות של הנתבע לשכור שירותיו של עורך-דין לטיפול בעניין (שהרי עלות עורך-הדין תעלה על עלות התשלום כולו). בדיוק מסיבה זו לא כדאי לפנות לבית-המשפט לתביעות קטנות. בבית-המשפט לתביעות קטנות לא נעזרים הצדדים בעורך-דין ודבר לא יימנע מהצד השני להופיע בעצמו למשפט ולנהל אותו ביד-רמה. בית-המשפט לתביעות קטנות רגיל גם לרוב לפסוק סכומים נמוכים יחסית הן עבור נזק נטען והן עבור הוצאות המשפט כך שאחרי כל הריצות והטרחה אתם עשויים לקבל לעיתים כמה מאות שקלים בלבד בסופו של יום. 
רבים מקרב אותם רוכלים (ובכלל זה כאמור נכללים גם סוכני המכירות למיניהם) מנצלים תמימותן של אוכלוסיות חלשות. כך למשל הוגשה תביעה של עולה חדש ממדינות חבר העמים אשר רכש מאנשי מכירות, שהתדפקו על דלתו, מספר ספרי לימוד לעברית במחיר "מבצע" של כמה אלפי שקלים. כמובן שאנשי המכירות דאגו לספר לתובע (באמצעות מתקפה פסיכולוגית של ממש) שהספרים הם הם שייסייעו לו להיקלט בשוק העבודה הישראלי ולפרנס את משפחתו בכבוד.
משהתעשת העולה החדש וגילה כי הספרים כולם ברמה ירודה ובסיסית נאלץ הוא לנסוע כשעה ומחצה כדי להשיב את הספרים לבית-העסק ממנו הגיעו אנשי המכירות. משהגיע למקום סירב בית-העסק באמטלות כאלה ואחרות להשיב את כספו של התובע והודיע חגיגית כי "לפנים משורת הדין" יסכים להשיב חלק קטן ממנו לאחר ניכוי "דמי ביטול". אותם רוכלים יוצאים לרוב מנקודת הנחה כי גם כאשר יתחרט האזרח הקטן יקשה עליו, מנימוקים כלכליים ואחרים לפעול להשבת כספו. באותו מקרה לא ויתר האזרח הקטן, הגיש תביעה[2] לבית-המשפט וזכה בפסק-דין על מלוא הסכום הנתבע בתוספת הוצאות משפט נכבדות לאחר שהנתבע לא טרח אף להתגונן מפני התביעה.
מוסר ההשכל: אל תבצעו קניות כלאחר-יד. ככל שהרוכל מנסה לאלץ אתכם לבצע את העיסקה מהר יותר או לספר לכם שמחר כבר לא יהיה "מבצע" כך עליכם לחשוד יותר בכדאיות העיסקה. אם וכאשר בכל זאת נפלתם בפח והעוסק סירב להשיב את כספכם אל תצאו מנקודת הנחה שהכנסת עורך-דין לעניין תהיה בלתי משתלמת. אם תגיעו עם עורך-הדין להסדר הנכן  ובנסיבות המתאימות כדאי יהיה לכם לתבוע גם עבור סכומים נמוכים. לא תמיד כדאי לוותר אוטומטית

[1] חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981
[2] ת.א. 7010/02 (שלום-פ"ת) איגור וורוביוב נ' יניב יעקב שדה, פסק-דינה של כב' הרשמת איריס לושי-עבודי מיום 30/3/03