כל אדם המחזיק בכרטיס אשראי חושש מהרגע בו יגנבו לו את הכרטיס וייצאו לחגיגת קניות פרועה על חשבונו. אלא שמתברר שהשד לרוב, אינו כל-כך נורא, וכרטיס האשראי הוא עדיין אמצעי בטוח יחסית לביצוע עסקאות. לכן, כל עוד בודקים את החיוב החודשי אין צורך להיכנס לפאניקה.

החוק מסייג את אחריותו הלקוח לשימוש שאינו כדין בכרטיס החיוב, בקובעו כי הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס אחרי שנמסרה הודעה למנפיק על גניבתו, על אבדנו או על שימוש לרעה בו.

לשון החוק מוסיפה ומסייגת את אחריות הלקוח לשימוש שנעשה בכרטיס אף בטרם נמסרה למנפיק הודעה. במקרה כזה הלקוח יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה לפני שנמסרה הודעה למנפיק, לפי הסכום הנמוך מבין שני אלה:

סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו נודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על השימוש לרעה בו עד מועד מסירת ההודעה.

למרות זאת, אם מסר הלקוח את ההודעה תוך שלושים ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 שקלים חדשים. בכל מקרה, יום ההודעה לא ייכלל במניין הימים, אם נמסרה באותו יום שבו נודע ללקוח על האובדן או הגניבה.

האפשרות השנייה היא לשלם את סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל. הלקוח, בכל מקרה, יחשלם את הסכום הנמוך יותר.

יש להדגיש כי הגבלת האחריות האמורה לא תחול אם הלקוח מסר את כרטיס החיוב לאדם אחר, למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד (לעניין זה, מסירת כרטיס החיוב יחד עם הצופן לא תיחשב כמסירה בנסיבות סבירות). הגבלת האחריות לא תחול גם אם השימוש בכרטיס החיוב נעשה בידיעת הלקוח או אם פעל הלקוח בכוונת מרמה.

המשמעות: כל עוד פעלתם בתום-לב ובאופן סביר והודעתם למנפיק על השימוש לרעה שנעשה בכרטיס מייד עם היוודע לכם הדבר – יהיה הסכום בו תחויבו בן כמה מאות שקלים לכל היותר. החוק אף מוסיף וקובע כי הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה לאחר שכרטיס החיוב הגיע להחזקתו של המנפיק.

החוק גם מתייחס למצב בו ניתנה על-ידכם לבית-עסק הוראה לחיוב בסכום נתון, אלא שזה החליט על דעתו לשנות ההוראה בלא הסכמתכם. לעניין זה קובע החוק,  כי "הודיע לקוח למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב, שהסכום במסמך המעיד על העסקה הוגדל ללא הרשאה, ישיב לו המנפיק את ההפרש בין הסכום שעליו הודיע הלקוח כי התחייב בו תמורת הנכסים שרכש, לבין הסכום שרשום במסמך, בערכו ביום החיוב".

החוק מוסיף וקובע לעניין זה, כי המנפיק ישיב את סכום ההפרש, בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעת הלקוח. בכל מקרה, אין באמור כדי לגרוע מזכותו של מנפיק לחזור ולחייב את הלקוח בסכום ההפרש.

במקרה כזה ימסור המנפיק ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב לפחות חמישה עשר ימים לפני החיוב בפועל, וימסור ללקוח, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.

לעניין "כרטיסי אשראי" מגדיר החוק מהי עסקה "במסמך חסר". עסקה זו, בה נעשה שימוש יום יומי כמעט על-ידי רובנו, הינה עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, והלקוח לא חתם עליה (עסקה טלפונית, למשל).

בנושא  "עסקה במסמך חסר" קובע החוק, כי אם "חויב לקוח לשלם את תמורתה של עסקה במסמך חסר, והודיע למנפיק תוך 30 ימים כי הוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח, יוחזר לו הכסף תוך 15 יום".

גם במקרה זה רשאי המנפיק לשוב ולחייב הלקוח אם הוברר לו כי העסקה אכן בוצעה. זאת, כמובן בכפוף למתן הודעה מנומקת ללקוח וזכותו של הלקוח לקבל לרשותו כל מסמך המעיד על ביצועה של אותה עסקה.

מכאן, שכל עוד פעלתם בתום-לב ובזהירות סבירה וכל עוד תקפידו על בדיקת חיוביכם החודשיים תוכלו להקטין מאוד את נזקיכם הפוטנציאליים גם במידה ונעשה שימוש לרעה בכרטיס החיוב שלכם.