בתי-עסק רבים עושים שימוש בסמל או לוגו ייחודי לעצמם ולעיתים גם למוצריהם. חלקם מגלים לעיתים, במיוחד אם הם או מוצריהם מוכרים כהצלחה, כי אחרים העתיקו במדויק או כמעט במדויק את סימן ההיכר שלהם. למניעת תופעות מסוג זה בדיוק באו לעולם סימני המסחר המעניקים הגנה לבעלי אותם סימנים.

 אדם או חברה המחזיקים בסימן מסחר או סימן שרות הנמצא בשימוש בישראל, או שיש כוונה להשתמש בו בישראל, רשאים להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל אם מבקשים הם זכות ייחודית לשימוש באותו סימן. את הבקשה ניתן להגיש עצמאית או באמצעות עורך-דין או עורך פטנטים. הבקשה נבחנת כדי לקבוע אם לסימן המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר.

 החוק קובע, כי "סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אופיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחר רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים".

 בהקשר זה חשוב להיעזר בשירותיו של בעל מקצוע, עורך-דין או עורך פטנטים, מאחר שאופי ההגנה המוענק על-ידי סימני המסחר מורכב. כך, למשל, קיימים יתרונות לשימוש בצבע מסוים שהרי לעיתים הוא מסימני ההיכר הבולטים של הסימן ולכן עשוי בעל הסימן לבקש דווקא לרשום את הזכות בו. עם זאת, רישום שכזה עשוי להקל על שימוש בסימן דומה על-ידי אדם אחר בשינוי הצבע. לעיתים יבחר בעל הסימן להגן על הצבע המסוים בחלקו של הסימן ויותיר את יתר הצבעים כלליים.

 מורכבות דומה קיימת גם באשר להחלטה לאיזה חלק מהסימן להעניק הגנה – לכולו או לחלקו, ואם לחלקו, לאיזה חלק? הענקת הגנה לכל הסימן עשויה להקל על המבקש לעשות שימוש בחלקו בלבד לצרכיו תוך טענה ל"אופי מבחין". גם ההיפך הוא הנכון. מורכבות זהה קיימת גם לקטגוריה במסגרתה יירשם סימן המסחר מאחר וקיימות מכוח הפקודה עשרות קטגוריות שונות, ורישומו באחת מהן אינו יספק בהכרח הגנה מלאה לייתר הקטגוריות. 

 לפיכך יבחר לעיתים בעל המקצוע לרשום על הסימן המבוקש מספר סימני מסחר שיעניקו את ההגנה הרחבה ביותר. בעל מקצוע טוב ומיומן יוכל להעניק הגנה טובה לסימן תוך הגנה מתאימה לאינטרס הכלכלי שלכם, המכתיב מטעמי אגרה שלא לרשום מספר רב מדי של סימני מסחר.

 הפקודה מוסיפה ומפרטת רשימה ארוכה של סימנים שאינם כשרים לרישום כסימני מסחר, רובם סימנים שאינם בעלי "אופי מבחין" או כאלה העושים שימוש בסמל ממלכתי או סמל ציבורי או העשוי להטעות את הציבור. בין היתר רשאי הרשם לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה עם שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם.

 אם סירב הרשם להתיר רישומו של סימן כ"סימן מסחר", עומדת למבקש זכות ערעור על החלטתו זו בפני בית-המשפט העליון. נעתר הרשם לבקשה – יפרסם הבקשה והסימן שרישומו מבוקש. בתוך 3 חודשים ממועד הפרסום רשאי מי שמתנגד לרישום הסימן להגיש התנגדותו. מבקש הרישום רשאי להשיב להתנגדות ואם לא עשה יראו אותו כמי שזנח את בקשתו.

 תוקפו של רישום סימן המסחר הינו 10 שנים וניתן להאריכו מעת לעת באמצעות תשלום אגרה. עם זאת, לא יוארך רישומו של סימן המסחר אם במשך שנתיים שקדמו למחיקת סימן המסחר לא היה בו שימוש עסקי בתום-לב, או אם השימוש בסימן המסחר שמבקשים רישומו אינו עלול לגרום הטעיה בגלל שימוש קודם בסימן המסחר שנמחק. הפקודה אף קובעת פרוצדורה לפיה יימחק סימן מסחר בשל העדר שימוש בו לבקשת כל אדם מעוניין.

 סימן מסחר מוכר היטב, אפילו אם אינו סימן רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי. בעל סימן מסחר רשום בלבד רשאי להגיש לבית-המשפט תביעה בשל הפרת הסימן על-ידי אחר, אבל גם מי שברשותו סימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו רשום, רשאי לעשות כן. בתביעה מסוג זה רשאי בית-המשפט להורות על עשיית כל פעולה בטובין שלגביהן נעשתה הפרה של סימן המסחר ולרבות על השמדתם.

 חשוב, אם כן, להקפיד על רישומו של סימן מסחר במועד מוקדם ככל הניתן ולא להתמהמה יתר על המידה כדי למנוע אפשרויות הפרתו על-ידי אחר. את הרישום כדאי לרוב לבצע באמצעות בעל מקצוע מנוסה גם אם יש בכך כדי לייקר מעט את ההליך. כדאי לזכור כי המדובר בהגנה לטווח ארוך על סימן ההיכר העיקרי של בית-העסק או המוצר, אותו סימן עליו נשען לרוב המוניטין כולו.