מדינת ישראל, וזה לא סוד, סובלת ממכת "טבע" של תאונות דרכים. למכה זו נלוות הרבה מכות נוספות, גדולות יותר או פחות, שהמשותף לכולן הוא הפגיעה הקשה בביטחון הציבור ובכלכלה.

 כדוגמא מטרידה במיוחד המסבה נזק כלכלי כבד בכל העולם ניתן למנות, למשל, את מגפת וירוסי המחשבים לסוגיהם ומיניהם. כבר העלנו בטור קודם את הרעיון של אכיפה אזרחית בתחומי איכות הסביבה. אכיפה כזו עשויה להוות פתרון אפקטיבי במיוחד לבעיות הנ"ל כמו גם לעשרות סוגיות נוספות הנתקלות בבעיות אכיפה חמורות.

 אין זה סוד כי רשויות האכיפה בישראל מתקשות להתמודד עם מכת תאונות הדרכים וכי משאבי משטרת ישראל מוגבלים ביותר, כפי שטוען מפכ"ל המשטרה מעל כל במה אפשרית. ידוע גם שבזמננו ובאזורנו רצוי וראוי היה שתוכל המשטרה להפנות משאבים רבים יותר לכיוונים הפליליים והביטחוניים. אכן, לא את כל התאונות ניתן לשייך לגורם האנושי וקיימים מחדלים רבים בתפקודן של הרשויות בתחומי אחזקת הכבישים (מחדלים אליהם כבר התייחסנו בטורים קודמים) אך לגורם האנושי חלק רב בקטל.

 "אכיפה אזרחית" אפשרית ורצויה במרבית התחומים בהם סובלות רשויות האכיפה מהעדר אכיפה בשל חוסר בתקציב או בכוח-אדם. למעשה מהווה ה"אכיפה האזרחית" הפרטה של חלק מסמכויות הרשויות. נראה כי אין די בשיטת ה"נקודות" וכי עבריינים רבי נקודות מתרוצצים על כבישי ארצנו, עם או ללא רישיון בר תוקף.

 מסיבות אלו ראוי להעניק סמכויות "אכיפה" מסוימות לאזרחים ולתת בידם אף אינטרס כלכלי להפעילן. כך, למשל, יוכל אזרח שחזה ותיעד נהג פרוע במיוחד המסכן את הציבור, למצות עמו את הדין בבית-המשפט, ולגבות ממנו (בסיוע הרשויות ובמסגרת "המרכז לגביית חובות" – ממש כפי שנגבים חובות מס למשל) את סכום הקנס. סכומי הקנסות הנוגעים לנהיגה פרועה ומסוכנת במיוחד יועלו, בהקשר זה, לסכומים שיש בהם כדי ליצור כדאיות כלכלית לציבור לניהול הליך כאמור. בסכום שיתקבל תחלוק המדינה והאזרח שהביא למיצוי הדין.

 לדוגמה: נהג שנתפס במצלמתו של אזרח כשהוא מתפרע בצומת באישון לילה, חולף על-פני רמזור אדום ומסכן עוברי דרך יהא צפוי, מלבד ההליך הפלילי, גם להליך אזרחי שיגבה ממנו 20,000 שקל או 30,000 שקל שיחולקו בין המדינה לתובע. מדיניות זו תיצור כדאיות כלכלית לאכיפה (וייתכן שיוקמו חברות שיעסקו בכך), תגביר את האכיפה ואיכותה משמעותית, תספק מטריית הגנה רחבה לציבור ותרתיע משמעותית עבריינים.

 כמו-כן תוכל מדיניות זו לחסוך משמעותית במשאבים משטרתיים יקרים ולאפשר הפנייתם לאפיקים אחרים. בכספים שייגבו במסגרת הליכי ה"אכיפה האזרחית" ניתן יהיה להסדיר בחוק שימוש ייעודי למניעת הקטל בדרכים או העברה לכל צורך חברתי ראוי אחר.

 ב"אכיפה אזרחית" ניתן לעשות שימוש במגוון שלם של תחומים. כך לדוגמא ניתן להלחם במגפת וירוסי המחשבים, בעבירות רכוש, בעברייני איכות הסביבה ועוד. חשוב לציין שבסוג אכיפה זה יהא כדי להפוך את האכיפה ליעילה ומקצועית יותר. חברות שיוקמו לשם כך יוכלו לעשות שימוש בכלי אכיפה מתקדמים, בציוד טכנולוגי חדשני שאינו מצוי בידי רשויות האכיפה הציבוריות או מצוי במשורה ואצל חוקרים פרטיים.

 סביר להניח כי רבבות גורמים אזרחיים שיתעדו בזמן אמת ו"מסביב לשעון" עבירות שונות יהוו כלי אכיפה יעיל יותר מעשרות פקחים או מכמה מאות שוטרים. כך תוכל הכלכלה החופשית לשמש רגולטור ולתקן חוסר יעילות ואנומליות של התחום הפלילי והמנהלי.

 נראה בעליל כי למדינת ישראל עומדים כל המשאבים הדרושים לתיקון הדרוש תיקון (לרבות בתחום הסוציו-אקונומי), אלא שהם מנותבים באופן בלתי אפקטיבי. ניהול נכון יותר של משאבים אלא, שרק חלקם מגולם בתחומי האכיפה השונים (אם כי תחום זה לבדו עשוי להניב דיבידנדים בני מאות מיליוני או מיליארדי שקלים בשנה למדינה ולאזרחיה), יביא בהכרח לרווחה חברתית וכלכלית גדולה יותר.

 לכן, ראוי היה כי נבחרי הציבור ירימו את הכפפה ויחלו לעשות במרץ רב יותר למען ציבור בוחריהם.