עובדת אשר הרתה, חווה לרוב אי בהירות מסוימת בכל הקשור לזכויותיה אל מול המעביד. האם לספר למעבידה? האם זכאי המעביד לפטרה משנודע לו דבר היריונה ? האם זכאית היא להיעדר מעבודתה ? ועוד כהנה וכהנה שאלות.

לצורך כך, ריכזנו עבורך את זכויותייך העיקריות במסגרת מקום העבודה שלך.

איסור פיטורין - המסגרת הנורמטיבית המסדירה את סוגיית איסור פיטורי עובדת שהרתה, הינה; חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954. סעיף 9 לחוק קובע, כי: " לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות".

סעיף 9(ז) קובע, כי בהקשר לסעיף 9, תוגדר המילה – "פיטורים" כ: לרבות  אי חידוש חוזה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה:

1. חוזה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר.
   
   
2. חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה מ– 12 חודשים שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
   
   

בע"ע 1353/02,מרגלית אפלבוים נ' נינה הולצמן, נקבע, כי פיטורי עובדת הרה, סמוך לתום ששה חודשים לעבודתה, על מנת שלא להיזקק לאישור משרד העבודה לפיטורים, מהווה התנהגות שלא בתום לב המזכה בפיצוי.

מאידך גיסא, בדב"ע נב/201-3 אוחיון נ' ביוטי סנטר נהריה בע"מ, נקבע, כי עובדת המתפטרת מרצונה, בתקופת היריונה, שלא מאחד הטעמים שבהם, דין התפטרות כדין פיטורים לעניין פיצויי פיטורים (ראה מאמר נפרד באתר, המתייחס לנושא זה), התפטרותה תופסת.

האם ההגנה הניתנת לעובדת הרה מפני פיטורין, היא הגנה אבסולוטית ? לעניין זה, נקבע בדב"ע לו/ 3-78 רחל פאלק נ' מדינת ישראל, כי ההגנה הניתנת לעובדת נגד פיטוריה מסיבת היריונה (או כלשון החוק, בקשר להיריונה), כלומר, ישנו קשר סיבתי מובהק בין עובדת היותה הרה ובין פיטוריה, ההגנה תהא אבסולוטית ואף שר העבודה עצמו אינו רשאי לשלול פיטורים אלה באמצעות היתר פיטורים. לא כך הדבר, כשפיטוריה נעשו על רקע אחר שאינו קשור להיריונה. פיטורים שכאלה, רשאי השר להתיר.

איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה - סעיף 9א' לחוק עבודת נשים קובע: "לא יפגע מעביד בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה".

סעיף 9א(ב) מגדיר את גבולות המילה "פגיעה" על שני אופניה:

1. פגיעה בהיקף משרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא.
   
   
2. פגיעה בהיקף הכנסה - בהכנסה, למעט -

(1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי;
(2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד, בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד.

זכות להיעדר מהעבודה – עובדת שהפילה, רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות. העדרות בגין הפלה, דינה כדין העדרות מפאת מחלה.

בהקשר זה קובע סעיף 9(ו): "לא יפטר מעביד עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי סעיף 7(א) ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה;במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה".

סעיף 9(ז) קובע, כי בהקשר לסעיף 9, תוגדר המילה – "פיטורים": לרבות  אי חידוש חוזה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה: 

1. חוזה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר.
   
   
2. חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה מ– 12 חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
   
   

סעיף 7(ה)(1) קובע כי עובדת הרה, אשר נעדרה לצורך ביצוע בדיקות שגרתיות הנערכות במהלך תקופת ההיריון, רשאית להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון, הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד, שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה לבריאות האם והילד.

עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה -
סעיף 10 לחוק קובע:
א.      עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעבידה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעביד בדרך אחרת, לא יעבידנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 ; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
ב.      על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעביד להעביד עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ