בעידן הכפר הגלובאלי ועם פתיחת שוק העבודה הישראלי והשתלבותם של אזרחים זרים במרקם חיי החברה הישראלית, נוצר, בין יתר הדברים, הצורך במתן מענה לסוגיית הסדרת מעמדם של אזרחים זרים השוהים במדינת ישראל כחוק ואף אלו שאינם שוהים כחוק ואשר מצויים במערכת יחסים זוגית עם אזרח/ית ישראלי/ת. דוגמא בולטת לכך הינה -  עובדים/ות זרים/ות, אשר קשרו קשרים זוגיים בזמן שהותם במדינת ישראל עם אזרחים ישראליים.

בנוסף, מגוון האפשרויות למציאת בן/בת זוג, התרחב אל מעבר לגבולות הגיאוגרפיים הקיימים וכיום, מערכות יחסים זוגיות בין אזרחים ממדינות שונות הינן בגדר דבר שבשגרה ואזרחי מדינת ישראל אינם יוצאים מהכלל מבחינה זו. אנו עדים לעשרות מקרים של אזרחים ישראלים, אשר קושרים קשרי היכרות עם אזרחים ממדינות זרות, כאשר האחרונים מוזמנים על ידם לביקור בארץ ובסופו של יום, מתוך עניין משותף בהמשך הקשר הזוגי, מעוניינים להסדיר באופן קבע את מעמדם במדינת ישראל של בני זוגם הזרים.

חתך גס של קבוצות האנשים המצויים בסיטואציה בה ישנה מניעה מלהינשא או העדפה שלא להינשא, יכלול את הקבוצות הבאות:
1.       אחד/ת מבני הזוג נשוי/אה לאחר/ת.
2.       בני זוג מאותו מין שמנועים מלהינשא במרבית המדינות.
3.       בני זוג, בני דתות שונות, אשר מנועים מלהינשא במסגרת נישואים דתיים.


בשל הסבך הבירוקרטי סביב נושא הסדרת מעמדם במדינת ישראל של אזרחים זרים, בני זוגם של אזרחים ישראליים, עולות שאלות רבות ולגיטימיות הנוגעות לניואנסים הרבים ובין היתר:
1.       כיצד והאם ישנה אפשרות להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר במדינת ישראל מבלי להינשא לו ?
2.       האם ניתן להסדיר אשרת תושב קבע לבן הזוג הזר ?
3.       האם ניתן להינשא לבן הזוג הזר במדינת ישראל ?
4.       האם בסופו של יום, יזכה בן הזוג הזר לקבל אזרחות במדינת ישראל מתוקף היותו בן-זוג של אזרח ישראלי ?
5.       האם ישנה עדיפות למסלול של נישואים לבן הזוג הזר שייערכו בחו"ל ?
6.       מה על בן הזוג הזר לעשות במקרה בו פגה תקופת שהייתו החוקית במדינת ישראל, על סמך האשרה שהונפקה לו בעת כניסתו ?
7.       האם וכיצד ניתן להסדיר מעמדו של בן זוג זר, אשר שוהה בישראל באופן לא חוקי ?

במסגרת הצורך להגן על זכותו החוקתית של האזרח הישראלי, לקיום חיי משפחה ובין היתר אף עם אזרחים זרים, פרסם משרד הפנים נוהל ליברלי המכונה בקיצור 'נוהל ידועים בציבור' (בני זוג שאינם נשואים ומקיימים מרכז חיים משותף), אשר עבר גלגולים ושינויים רבים ולפיו ניתנת לבן הזוג הזר, בכפוף לבדיקות מקדימות ותנאים מסוימים, אפשרות להסדיר את מעמדו במדינת ישראל מתוקף היותו בן זוג של אזרח ישראלי וזאת גם אם אינם נשואים (נוהל זה חל גם על בני זוג בני אותו מין). בנוסף, עומדת לבני הזוג האפשרות השנייה והפחות מומלצת והיא, להינשא במסגרת נישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל ולבקש ממשרד הפנים את הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר, על בסיס הנישואים.


בפסק דין מנחה שיצא תחת ידי כב' נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש בתאריך 16.3.06, (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן), בוטלה הדרישה הגורפת אשר היתה מעוגנת בעבר בנוהל הידועים בציבור ולפיה, על בן הזוג הזר, ידועו בציבור של אזרח ישראלי, לעזוב את הארץ בטרם תיבחן בקשתו להסדרת מעמדו בארץ, מתוקף היותו ידוע בציבור של בן זוגו הישראלי. עם זאת, היא סייגה וקבעה כי – עיתוי פניית בני הזוג למשרד הפנים לצורך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר הוא קריטי. מקרים בהם הוגשה בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר ששהה בארץ באופן בלתי חוקי, וטענה לקיום קשר זוגי עם אזרח ישראלי, הועלתה רק לאחר שבן הזוג הזר נעצר על ידי משטרת ההגירה והועמד לגירוש, יש בהם כדי להעיד על פיקטיביות הקשר וכי אז, ניתן יהא לדרוש מבן הזוג הזר לצאת את הארץ.


כיום, בשונה מהעבר, לא נקבע משך זמן הטיפול בבקשה בנוהל ידועים בציבור ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין, לבני הזוג העומדים מול משרד הפנים, על מנת לאפשר לבני הזוג למצות את קשת זכויותיהם לאורך ההליך.

אופן פניית בני הזוג למשרד הפנים ונהלי ההליך

בני הזוג יגישו את בקשתם להארכת רישיון ישיבתו של בן הזוג הזר במדינת ישראל ויצרפו לה מסמכים אשר יהוו ראיה לקיום מרכז חיים משותף של בני הזוג, בנוסף לתעודות מאומתות של בן הזוג הזר בארץ מולדתו. לאחר הגשת הבקשה במשרד הפנים, יוזמנו בני הזוג לריאיון ויישאלו בנפרד מול פקיד משרד הפנים שאלות אשר יש בהן כדי להעיד על אמיתות הקשר הזוגי וכנות בקשתם.

במידה ותאושר בקשת בני הזוג, קבע משרד הפנים בנוהל הידועים בציבור כי יאושר לבן הזוג הזר מעמד מסוג ב/1, למשך שנה. בתום שנה זו ובכפוף לבדיקה מחודשת של משרד הפנים את מצב הקשר בין בני הזוג, יוחלף המעמד למעמד מסוג א/5 למשך שנה נוספת ובסך הכול 7 שנים, כאשר בתום כל שנה במהלך 7 השנים, יערוך משרד הפנים בדיקה זהה כי בני הזוג אכן מקיימים מרכז חיים משותף.
בתום 7 השנים ובהעדר מניעה אחרת, עתיד בן הזוג הזר במסגרת מסלול הסדרת מעמד כבן זוגו הידוע בציבור של אזרח ישראלי לקבל מעמד של תושב קבע וזאת להבדיל מהגשת בקשה להסדרת מעמד מכוח היות בני הזוג נשואים, שם בתום ההליך יוכלו בני הזוג להגיש בקשה להתאזרחות בן הזוג הזר במדינת ישראל בתום הליך מדורג שנמשך חמש שנים.

כאמור, לבני הזוג קיימת האפשרות לבחור את המסגרת הנורמטיבית של פיה יגישו את בקשתם להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר, אם מתוקף עריכת נישואים אזרחיים (במקרה של נישואי תערובת) ואם על בסיס הגשת בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר מתוקף היות בני הזוג ידועים בציבור. ההבדל העיקרי טמון במעמד לו יזכה בן הזוג הזר בסוף ההליך, כאשר בקשה על בסיס נישואים יכולה להקנות לו אזרחות ואילו בקשה על בסיס מרכז חיים משותף, תעניק לו, בתום ההליך המדורג, מעמד של תושב קבע.

ההבדל העיקרי בין מעמד האזרחות ומעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע והן: הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבל דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה ובנוסף זכאות לביטוח בריאות ממלכתי.

יש לציין כי הכנסת פתחה בהליכי חקיקה מזורזים לצורך חקיקתו של חוק שוהים בלתי חוקיים, אשר יחייב אותם לעזוב את מדינת ישראל, אף אם הוגשה בקשה להסדרת מעמדם באמצעות נוהל ידועים בציבור וזאת בניגוד למצב הקיים כיום לאור פסיקת בית המשפט העליון הנ"ל ולכן יש להזדרז ולפתוח בהליכי הסדרת מעמד לבן הזוג הזר, בין אם על בסיס נוהל הידועים בציבור ובין אם על בסיס נוהל בני זוג נשואים.

לצורך קבלת מידע נוסף וממוקד, הנכם מוזמנים לפנות באמצעות שיחת טלפון למשרדנו באמצעות מספר; 03-6091888 ו/או באמצעות כתובת המייל info@belaw.co.il

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.