אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד  eli-doron@taxlawyers.co.il 

סעיף 30 (א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע:

"(א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".

כלומר, אם יוכח שצוואה נחתמה בנסיבות של "השפעה בלתי הוגנת" יש להורות על ביטולה של הצוואה.

מה היא השפעה בלתי הוגנת?

בדנ"א 1516/95 - רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 98(2), 1831 , 1835 (1998), נידונו ארבעת המבחנים העיקריים לבחינת מידת תלותו של המצווה בנהנה מצוואתו:
 
המבחן הראשון - תלות ועצמאות:
 השאלה שבית המשפט מציג לעצמו היא "האם בתקופה הרלוואנטית לעשיית הצוואה היה המצווה "עצמאי" - מן הבחינה הפיזית ומן הבחינה השכלית-הכרתית - ועד כמה?  ככל שהמצווה היה יותר עצמאי, מכל אחת משתי הבחינות האמורות, תתחזק נטיית בית המשפט לשלול קיום תלות של המצווה בנהנה.  ולהיפך - ככל שהמצווה היה פחות עצמאי, באיזו משתי בחינות אלו, תתחזק הנטייה לקבוע כי היתה תלות בין המצווה לנהנה. את השאלה אם המצווה היה עצמאי יש אמנם לבחון לאורך זמן אך בעיקר חשוב לברר את מצבו של המצווה במועד עריכת הצוואה.

המבחן השני - תלות וסיוע:
מקום בו מתברר כי המצווה אכן לא היה עצמאי, ועקב כך נזקק לסיוע הזולת, מתעורר צורך לבחון אם הקשר שהתקיים בינו לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו.
אם היה זה הנהנה אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו, ייטה בית המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה. בהקשר זה בית המשפט מייחס חשיבות לשאלה אם הנהנה היה היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו, או שהמצווה הסתייע גם באחרים. סיועו של אדם אחד עלול להעמיד את המצווה במצב של תלות מוחלטת באדם המסייע לו. וקיום מצב דברים כזה עשוי להוות שיקול התומך בהקמת חזקה להשפעה בלתי הוגנת.

המבחן השלישי  -קשרי המצווה עם אחרים:
ההכרעה בשאלה, אם ועד כמה היה המצווה תלוי בנהנה, עשויה להיות מושפעת גם מהיקף ומידת הקשרים שקיים המצווה עם אחרים חוץ מהנהנה. ככל שיתברר כי, בתקופה הרלוואנטית לעריכת הצוואה, היה המצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים, או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה.
בעצם בידודו של המצווה מן העולם יש כדי להגביר את תלותו בנהנה. מכאן שלעניין ההכרעה בשאלת התלות אין זה מעלה או מוריד אם הנהנה לא גרם לבידוד עצמו, וגם אם הבידוד נגרם מנסיבות אובייקטיביות, עצם קרות הבידוד מגביר תלות המצווה בנהנה. 

המבחן הרביעי - מבחן נסיבות עריכת הצוואה:
סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי מי שלקח חלק בעריכת צוואה - הוראת הצוואה המזכה אותו, או את בן-זוגו, בטלה. ואולם יתכנו מצבים שמעורבות הנהנה בעריכת הצוואה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכתה, אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה.
חשיבות קיומן של ראיות לגבי מצב בריאותי ונפשי של המצווה:

בבחינת טענה של השפעה בלתי הוגנת, יש חשיבות רבה לראיות אודות מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה . גם אם מבחינה משפטית היה המצווה כשיר לערוך צוואה אך מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה  היה כזה שהוא מועד לפעול תחת השפעה, אשר תביאו להקנות את רכושו שלא בהתאם לרצונו האמיתי, היה די כדי לקבוע כי על המצווה הופעלה השפעה בלתי הוגנת.

מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה עשוי להצביע גם על מידת תלותו של המצווה בזולת, אשר בגינה ייתכן והמצווה איבד את היכולת האפקטיבית לממש את רצונותיו, להבדיל מרצונות הזולת.

בשל מכלול היבטים אלה, נפסק כי מצב נפשי וגופני רעוע של המצווה  מחייב זהירות רבה כאשר באים לעמוד על רצונו העצמאי כמצווה. הגם שאין במצב זה כשלעצמו כדי לשלול את כושרו של מצווה לצוות הרי שיש בו כדי לשמש תמרור אזהרה ביחס לאפשרות היותו נתון להשפעה בלתי הוגנת.

בפסק דין "שני נגד לרמר" יוחס משקל ניכר למצבו הדכאוני הקשה של המצווה, ולהתמכרותו החריפה לאלכוהול בתקופה בה נערכה הצוואה,  ובית המשפט החליט שלא לקיים את הצוואה.
בפסק דין "אהרונסון נגד אהרונסון" לא קויימה צוואתו של אדם, בין השאר עקב קשייו לתפקד מבחינה גופנית ולשרת את עצמו, מחמת גילו, היותו מנותק מכל דבר שאינו בתחום צרכיו המידיים, היותו אדיש ומדוכא; ואי יכולתו לשאת באחריות למעשים החורגים מסיפוק מינימאלי של צרכי היום-יום.

חשיבות קיומן של ראיות למתן יעוץ לא אובייקטיבי למצווה בעת עריכת הצוואה:

פסק דין "בן נון נ' ריכטר" עמד על חשיבותו של ייעוץ משפטי בלתי תלוי בעת שנבחנת טענה בדבר השפעה בלתי הוגנת.

בפסק דין "מרום" פסק בית המשפט כי מקום בו מנוסח הצוואה עולה מעורבותו של הנהנה בבחירת עורך הדין אשר יערוך אותה, מתחייבת "בחינה זהירה של נסיבות הענין כדי לוודא שאין בהם כדי להצביע על השפעה בלתי הוגנת.

נוסח הצוואה כראיה להשפעה בלתי הוגנת 

כאשר נוסח הצוואה מנוסח באופן כזה שמי שהיה בעל השפעה על המצווה הוא גם הנהנה בעליל מן הצוואה, או כאשר מנוסח הצוואה עולה ממש "קולו" של הנהנה, או תניות שניכר כי באות מ"גרונו" של הנהנה, כי אז אפשר לומר שפעולה שהיא בעליל לטובתו של הנהנה היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצדו.

כאשר אין ראיה אחת "חותכת"  - בחינת מכלול הנסיבות הרלוונטיות ממבט על
בפס"ד "נילי חרמון נ' בנימין גולוב" היו מספר נסיבות כגון, היכרות מוקדמת של הנהנית עם עורך הדין שערך הצוואה, מסירת פרטים באשר לצוואה המבוקשת לעורך הדין, הסעת המצווה אל עורך הדין, תשלום שכר הטרחה על ידי הנהנה ואי קיומו של אישור רפואי מספק. בית המשפט קבע כי כל ראיה כזו בנפרד אין בה די כדי להצביע על השפעה בלתי הוגנת אך צירוף כל הראיות והנסיבות יחדיו, צייר תמונה לא נוחה של נטילת חלק בעריכת צוואה ושל השפעה בלתי הוגנת.

רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´:        03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´:        04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il