אלי דורון, עו"ד - יואב הריס, עו"ד  eli-doron@taxlawyers.co.il

במקביל למסע המטען המובל בהובלה ימית, עובר גם שטר המטען "מסע" משל עצמו – במהלכו עובר שטר המטען בין ידיים שונות עד  אשר בסופו של יום הוא נמסר למקבל המטען ביעדו הסופי. תחילתו של מנהג סוחרים זה עוד במאה – ה 16 בעת שהמסע הימי היה ממושך והתנהל סחר של ממש במטען אשר החליף בעלויות. נוהג זה מתקיים כיום – למשל בעסקאות אשראי דוקומנטרי לפיהן שטר המטען עובר דרך בנק מממן ואפילו דרך שני בנקים מממנים, בדרכו מידי המוכר עד לרוכש המטען.

כפי שמלמד פסק הדין של בית המשפט הפדראלי האוסטרלי בעניין hilditch v dorval, מתברר, כי לא תמיד עצם ההחזקה בשטר המטען אכן מתפרשת, כדבר המובן מאליו,  כמקנה זכות בעלות במטען:

המדובר היה בעסקת מכר של מטען דלק בין ספק קוריאני לרוכש אוסטרלי. העיסקה בוצעה בתנאי "cfr" ((cost & freight  - כלומר על המוכר היה לספק לרוכש גם את ההובלה הימית של המטען. לצורך כך חכר המוכר כלי שיט בחכירת מסע מנמל המוצא בקוריאה לנמל היעד באוסטרליה, כאשר כלי השיט שנחכר הוביל במחסניו ביחד עם מטען הדלק גם מטען אחר של חומצה מסוג סודה קאוסטית שהיה מיועד לרוכש אוסטרלי אחר. נקדים את המאוחר ונציין כבר כעת, כי במהלך הפריקה בנמל היעד באוסטרליה, התערבבה החומצה עם מטען הדלק והביאה לאובדנו המוחלט מבחינת הרוכש (שכן הדלק היה מיועד להפעלת מנועים עדינים אשר החומצה הייתה פוגעת ברכיביהם).

העיסקה בוצעה בשיטת האשראי הדוקומנטרי: הרוכש פתח לטובת המוכר מכתב אשראי בבנק אוסטרלי אשר מצדו התנה את העברת התשלום למוכר בקבלת שטר המטען לידיו. הבנק המממן האוסטרלי קבע כי שטר המטען צריך להיות ערוך לפקודת המוכר שיירשם כמשלח המטען ("to order”) ואילו על המוכר להסב את שטר המטען "על החלק" ("endorsed in blank”(. (ההסבה עצמה מבוצעת על ידי חתימה בצדו האחורי של שטר המטען). הרוכש נרשם בשטר המטען כצד ליידוע (notify party) – היינו כמי שיאמנם יש להודיע לו הגעת המטען לנמל היעד, אולם הוא לכשעצמו, על פי נוסח שטר המטען, חסר זכויות במטען. בדרך זו, מכיוון ששטר המטען אינו נוקב בנשגר ספיציפי אלא ערוך לפקודת המוכר (הוא המשלח לפי שטר המטען), הרי שלאחר שהמוכר מסב את זכויותיו לפי שטר המטען, כל מי שיחזיק בשטר המטען המוסב אמור להיחשב כבעל הזכויות במטען.

המוכר אכן העביר לבנק האוסטרלי את שטר המטען וזאת באמצעות בנק קוריאני. הבנק האוסטרלי שילם למוכר את מחיר העיסקה וזה הנפיק קבלה המעידה על העברת התשלום לידיו. שטר המטען נמסר לידי הרוכש האוסטרלי אשר מצדו הציג אותו כלפי המוביל הימי והורה על פריקת המטען לידיו.

במהלך הפריקה נלקחו מספר דגימות של המטען הנפרק והתברר כי מטען הדלק מזוהם. הפריקה נמשכה וכשהמטען כולו נפרק והתברר כי כל המטען נפגע. הרוכש תבע את המוביל הימי לפיצוי בגין הנזק למטען וזה מצדו טען, כטענה מקדמית, כי הרוכש כלל אינו בעל הזכויות בשטר המטען באשר אין הוכחה כי הוא הוסב כהלכה.

שטר המטען, נשא בצדו האחורי שתי חתימות: האחת- חתימה בלתי ברורה ובלתי מזוהה והאחרת - חותמת של הבנק הקוריאני. המוביל טען כי אין כל הוכחה שאכן שטר המטען הוסב באשר לא ניתן ללמוד על פעולת הסבה מכוח חתימה בלתי ברורה ואילו חותמת הבנק הקוריאני היא חותמת טכנית המעידה כי פיזית השטר עבר דרכה אולם היא אינה חתימת הסבה.

בית המשפט בחן את נסיבות ותנאי העיסקה. בתחילה, אזכר בית המשפט האוסטרלי פסק דין מהמאה ה – 17 ולפיו חתימת הסב של שטר מטען הנערך "לפקודת" (to order) הופכת את שטר המטען למסמך קנייני המעניק את זכות הקניין לאוחז בו : "על פי מנהג הסוחרים, הסבה של שטר מטען על החלק, כלומר על ידי המשלח בציון שמו בלבד, תושלם על ידי האדם לטובתו שטר המטען נמסר...".

במקרה זה, קבע בית המשפט כממצא עובדתי, כי אמנם החתימה על צדו האחורי של השטר אינה ברורה ואינה מציינת את שם החותם, אלא שניתן להתבסס על הקבלה שהנפיק המוכר: הקבלה עצמה נערכה בסמיכות למועד התשלום והיא מציינת את מספר המכתב האשראי הדוקומנטרי מכוחו בוצע התשלום. כמו כן, ניתן להשוות את החתימה שבתחתית הקבלה עם החתימה על גבי שטר המטען ובכך לזהות כי אכן חתימת ההסב הבלתי ברורה היא חתימת המוכר.

בית המשפט קבע כי המוכר, בכך שהנפיק קבלה בגין התשלום שקיבל עבור המטען על פי מכתב האשראי הדוקומנטרי והעביר את שטר המטען מידיו, גילה את רצונו ואת רצון הצדדים כי אל מול התשלום שבוצע, המוכר מוציא מידיו את הבעלות במטען והיא עברה לידי מי הזכאי לכך לפי טיב שטר המטען.

לגבי חתימת הבנק הקוריאני נקבע כי אמנם לא ברור מהעדויות מה אכן היה תפקידו בעיסקה, אולם על כל פנים, חתימתו אינה חתימה "טכנית" בלבד כי אם חתימה המעידה כי גם אם היו לבנק זכויות כלשהן במטען - בגין טיב היחסים שבינו לבין המוכר (למשל בגין הלוואה שהעניק) הרי שהוא מעביר הלאה את שטר המטען מידיו ומוותר כלפי צדדים שלישיים על כל זכות שהייתה לו לפיו. כך או כך, גם אם בחתימה "טכנית" בלבד מדובר, היא שהיא אינה מעלה ואינה מורידה ומותירה את חתימת ההסב (שאכן זוהתה על ידי בית המשפט) בתוקפה, וגם מסיבה זו הוסב שטר המטען.

לפיכך נקבע, כי שטר המטען היה מסמך סחיר שהוסב "על החלק" לידי הבנק האוסטרלי ונמסר לידי הרוכש- שאחז את שטר המטען בידיו. כלומר, הרוכש שהחזיק בשטר המטען בעת שהוצג למוביל הימי היה זכאי לקבל לידיו את המטען והיה הבעלים ובעל זכות הקניין במטען.

מסיבה זו, טענת המוביל הימי להעדר זכות תביעה, נדחתה.

כממצא עובדתי נקבע כי מטען הדלק זוהם על ידי חומצת הסודה הקאוסטית לפני הפריקה ובעת שהיה בחזקת המוביל הימי. התברר כי ככל הנראה, המגופים שהיו אמורים למנוע את זליגת הסודה אל תוך מערכת הפריקה של כלי השיט לא היו סגורים כך שייתכן שמסיבה זו זוהם המטען במהלך הפריקה.

נקבע, כי על פי  סעיפים 2-3 לכללי האג-וויסבי, חובת המוביל הימי אינה אך לנהוג בזהירות סבירה בעת פריקת המטען אלא גם לדאוג לכך כי יהיו לו האמצעים המתאימים לאכסנה ולפריקה בהתחשב עם סוג המטען. במקרה זה המוביל הימי לא הוכיח כי אכן הייתה לו את המערכת המתאימה בהתחשב בנסיבות המקרה והעניין. לפיכך המוביל הימי הפר את החובות המוטלות עליו לפי סעיפים 2-3 לכללים.

בסופו של יום, פסק בית המשפט האוסטרלי פיצוי בסך של כ – 560,000$ (אוסטרלי) לטובת הרוכש בגין הנזק למטען ובתוספת 77,4558,$ (אוסטרלי) נוספים בגין הוצאות משפט.

חשוב לשים לב לכך, שעל פי הדין, המשלח – המסב, צריך לחתום את שמו בצדו האחורי של השטר ואילו במקרה זה החתימה הראשונה לא הייתה ברורה ואילו החותמת האחרת הייתה של הבנק הקוריאני – ולא של המוכר – זה שלפקודתו נערך שטר המטען. למזלו של הרוכש, באמצעות מסמך חיצוני נוסף (הקבלה), עלה בידו  להוכיח כי אכן המוכר הסב את המטען ואין ספק כי במצב דברים זה, היה מוכן בית המשפט האוסטרלי לקבל את טענותיו לעניין זכויותיו במטען.

מאחר והשימוש בעסקאות אשראי דוקומנטרי הוא נפוץ ומקובל כדבר שבשגרה, על רוכש המטען לוודא היטב כי אכן ניתן לזהות בבירור את חתימת ההסבה שבשטר המטען אותו הוא מקבל לידיו. בידי הרוכש נתונה גם האפשרות להגדיר מראש בחוזה המכר את האופן בו תבוצע חתימת ההסבה ובכך להסיר מראש, עוד טרם פרוץ מחלוקת שבגין אירוע נזק למטען, כל טענה אפשרית בדבר העדר זכות במטען – כלומר העדר זכות תביעה.

(hilditch pty v dorval kaiun kk (no2) [2007] fca 2014)

פורסם בעיתון "המטען/ גליון 76/ 15.7.08/ www.shipper.co.il

רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´:        03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´:        04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il