הרוצח והקורבן קין הרוצח הראשון, מעצר עד לתום ההליכים, אשמת הקורבן קין הרוצח הראשון הרוצח הראשון המוזכר בתורה היה קין בנו של אדם הראשון שרצח מקנאה את הבל אחיו . מדוע לא הוכה קין מיד ע"י האל היודע צפונות הכל? אלא, האל בחר לנהל עם הרוצח דיאלוג. שנא': איה הבל אחיך? מכאן למדנו את זכות השמיעה והטיעון, אותה אכנה " הלכת קין" . האל היודע כל , איפשר לקין זכות בסיסית במשפט והיא זכות הגנה המהווה כיום זכות יסוד לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו . כידוע שמו של האדם בתורה מרמז על פועלו כגון משה שמשה את בני ישראל ממצרים, או פנחס מלשון " על פני חס, כך יתכן ואותיות קין בהיפוך המהוות אותיות "נקי" מרמזות על ניקיונו של קין, קרי: אי אשמתו של קין בהיעדר דינים וחוקים מהווים התראה ע"פ דין " שאין עונשין אלא אם כן מזהירין. מעבר לכך לפי הפרשנות הרחבה יותר הייתי מרחיק לכת וטוען כי מכאן ניתן להקיש לטעון כי " האדם בחזקת חף מפשע אלא עד אשר תוכח אשמתו" וזהו דבר שיש לקבוע אותו כערך "על" הנובע "מהלכת קין" מעצר עד לתום ההליכים חקיקה: סעיף 21 לחוק המעצרים.פסיקה: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י, פ"ד נ(2) 133. דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מ"י, פ"ד מט(4) 586. בש"פ 8638/96 קורמן נ' מ"י, פ"ד נ(5) 200., בש"פ 2646/97 עודה נ' מ"י, פ"ד נ(1) 523. , בש"פ 975/04 אברג'ל נ' מ"י, פ"ד נח(3) 775, פסקה 4., בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מ"י, נ (4) 268. הלכת קין מתנגשת בסדר הדין הפלילי לעניין הארכת מעצר עד לתום ההליכים, סדר דין מעוות ומגונה הנוגד את ערך כבוד האדם וחזקת החפות מפשע. מעצר עד לתום ההליכים הנו הליך פוגעני שכן אם יצא הנאשם זכאי בתום ההליך מי יכול לפצותו על הסבל שהוא ובני משפחתו עברו? אפילו פיצוי של "נהר אפרסמון" לא יפצה אותו, והיכן כאן ערך של אמון הציבור במערכת המשפט והשלטון? ערך שיספוג פגיעה אנושה ? דומני כי יש כאן שאלה ערכית נוספת והיא האם הפרקליטות שדחפה את הארכת המעצר ולבסוף נתברר כי היא פעלה מתוך שיקולים מוטעים , האם מערכת הפרקליטות המורכבת מבני אדם מסוגלת לקבל את זכאותו של העצור ולא להמשיך ולהוסיף חטא על פשע בדרך של ערעור על הזיכוי שכן הזיכוי גורם למערכת התביעה להיראות במערומיה ולבוז מקצועי. יתרה מכך האם ביהמ"ש בעצמו , המורכב משופט בשר ודם שנתן את ההחלטה בפועל לעצור את נאשם עד לתום ההליכים מסוגל לזכות בסופו של דבר את הנאשם שעה שמתוך הזיכוי יראה ביהמ"ש במערומיו ויזכה לבוז מקצועי בגין העוול הרב שהוא גרם לנאשם? האם נכון יהיה לחסידי " מעצר עד לתום ההליכים" לבחון את העניין במידתיות הראויה ולאמץ גישה משפטית חדשה ראויה יותר לפיה מותב ביהמ"ש שהאריך מעצר עד לתום ההליכים יפסיק לשמש כמותב ביהמ"ש באותו התיק והתיק יועבר להמשך ההליכים בפני מותב אחר? שכן בפועל המותב המקורי ברגע שהוא האריך מעצר עד לתום ההליכים, הוא כבר קבע עמדה והוא חרץ את דעתו על הנאשם החשוד בעבירה המיוחסת לו והוא חרץ את גורלו לדין ולא לחסד וברור כי אין לנאשם סיכוי לצאת זכאי בדין מלבד אלא אם יקרה נס. דא עקא כי כבר פסקו רבותינו " אין לסמוך על הנס". אשמת הקורבן ע"פ פרשנות הסוד של תורת ישראל , כי גם הבל היה אשם במעשהו הנפשע של קין. קרי הנפגע הוא אשם בנזקו " שנא' "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" משמע שאם דמך נשפך ע"י אדם סימן כי אתה שפכת דמו של אדם אחר בעבר. בינינו לבין עצמנו , מה כבר יכל הבל לחטוא? וכי היו בריות באותה התקופה מלבד אביו ואימו? אם כך מה אשם עובר העבירה? ע"פ הפרשנות המורחבת דמים הם מעותיו של האדם [ כסף] . מכאן נשאלת שאלה קשה מאוד והיא אם הנפגע הממוני או ההרוג זכאים לפיצוי? והאם יש להעניש את עובר העבירה שכן הוא לא פעל בחלל הריק. לגבי עושה העבירה , העניין יוסבר בכך שעושה המעשה הוא עבר עבירה בבחינת" הקדוש ברוך הוא מגלגל חובה בידי חייב" קרי העושה הוא אדם חייב , רשע שמגיע לו עונש על עבירה אחרת שנעשתה על ידו בסתר עבירה הזהה לעבירה דנן והאל מבקש לגלות קלונו ברבים ע"י עשיית מעשה על דרך הגילוי והעמדת החוטא למשפט ועל כן יש לדון אותו ע"פ דין . לגבי הנפגע הממוני או ההרוג האם הם זכאים לפיצוי, נראה לי כי שאלה זו תישאר " בצריך עיון " עד לבוא גואל צדק. במשפט העברי ישנו מושג מקביל ל-"בצריך עיון" הנקרא "תיקו" ראשי תיבות: ת'שבי, י'פרש , ק'ושיות, ו'אבעיות. תשבי הוא אליהו הנביא העתיד להופיע בעת הגאולה עם גואל צדק משיח בן דוד ותפקידו יהיה לפסוק בכל השאלות שנותרו פתוחות. מעשה הבל וקין היה בטרם ניתנה התורה ומכאן למדנו שאי קביעת נורמה חוקית אוסרת במפורש פוטרת מעונש שכן אין עבירה באין איסור הולם. בנסיבה שטרם ניתנה תורה בה היו מפורטים חוקים ברורים לא ניתן היה לענוש את קין מידית ובענישה התואמת את החטא אותו ביצע קין ולו למראית עין . חייבת להיות נורמה אוסרת ע"פ דין, אחרת אין כל צידוק וביסוס ממשפטי לענוש את החוטא , שכן הוא בבחינת איננו יודע להבדיל בין טוב לבין הרע ויש לו דין של שוטה הפטור מעונש . זכות הטיעון- פרק כ"ב קין וזכות הבחירה, מבחן העקדה, התשובה החרטה קין וזכות הבחירה מדוע בכל זאת הוגדר קין ע"י התורה כרוצח ורשע? בתקופת קין לא ניתנה תורה אולם ניתנה זכות בחירה לאדם לבחור בין הטוב לרע בדרך של הקשבה לקול הפנימי הוא הקול האלוקי שנא': "בצלם אלוקים ברא את האדם" קין יכול היה להקשיב לקול הפנימי הטהור שבו [ הצלם האלוקי] האוסר על קנאה ושפיכות דמים , והוא העדיף להקשיב לקול הרוע הוא הנחש הקדמוני. לקין הייתה זכות בחירה ושעה שהוא בחר ללכת בדרך הרעה הוא לא היה יכול לצאת זכאי בדין. הכלל והפרט. מצינו בזוה"ק כי הכלל הוא: כינוי לתורה שבעל פה. – להלן- "ממונא". הפרט הוא: כינוי לתורה שבכתב. – להלן- " איסורא. מהו הכלל בדיני ישראל? הכלל הוא : "פיקוח נפש דוחה הכל". לדוגמא: מותר לחלל שבת, או לאכול מאכלות אסורים, במקרים של פיקוח נפש. משמע כי ערך השמירה על גופו ובריאותו של האדם הנו ערך "על". הפרט . היוצא מהכלל הוא: הפרט . לפי דין "הפרט" : הדין בעבודה זרה ובשפיכות דמים הוא: ייהרג בל יעבור. משמע כי דין הפרט מקודש יותר מערך העל של שמירת גוף האדם. הלכה למעשה למדנו לעיל שני איסורים בהם פיקוח הנפש איננו דוחה את האיסורים דלעיל והם חלים על האדם בבחינת " ייהרג בל יעבור" . פועל יוצא כי טוהר נשמתו של האדם עומדת מעל הכלל של " שמירת הכלל" ובדיני עבודה זרה ושפיכות דמים, השמירה על הגוף האנושי בטלה לעומת הערך של טוהר נשמת האדם.

דירוג המאמר:

הוסף למועדפים | פרסם את המאמר באתרך | הדפס את המאמר | שלח קישור לחבר | קישור למאמר |