דף הבית משפט נדל"ן ומקרקעין ערב להסכם שכירות אינו רשאי לחזור בו- מאת עורך דין דן הלפרט
ערב להסכם שכירות אינו רשאי לחזור בו- מאת עורך דין דן הלפרט
עו"ד דן הלפרט 19/11/08 |  צפיות: 183

שטר חוב הינה אחת הבטוחות המוכרות והפופולריות ביותר בהלכות שוכרים.
לרוב מוסר השוכר למשכיר במעמד חתימת הסכם השכירות, שטר חוב בחתימת השוכר כ"עושה השטר" ובחתימת שני ערבים המתחייבים לשאת בתשלום סכום השטר במקרה של הפרת ההסכם על ידי השוכר וככל שלא יהיה בידו לפרוע את חובותיו בעצמו.
אין חולק, כי קיומם של ערבים "טובים" לשטר החוב הינו עניין אקוטי, שכן בלעדיהם עלול שטר החוב להימצא נטול ערך כלכלי (בהימצא השוכר חדל פרעון) והמשכיר עלול להימצא חסר.
בית משפט השלום בירושלים דן לאחרונה בשאלה כיצד ומתי יכול ערב לשטר חוב לבטל את ערבותו (ת.א. 5204/07 בצלאל נ' פוזנר).
מקרה שהיה כך היה: בעל דירה (התובע) השכיר את דירתו לשוכר וכתנאי לשכירות דרש וקיבל מהשוכר שטר חוב בסך 10,000 ₪ בחתימת השוכר ובחתימת שני ערבים (ביניהם הנתבעת- להלן:"הערבה")).
זמן מה לאחר החתימה על חוזה השכירות ועל שטר החוב, לאחר שכבר נמסרה החזקה במושכר לשוכר (ובטרם היתה הפרה של ההסכם על ידי השוכר), יצרה הערבה קשר טלפוני עם בעל הדירה והביעה את רצונה לבטל את ערבותה על שטר החוב.
זמן קצר לאחר מכן, שלחה הערבה מכתב לשוכר עם העתק לבעל הדירה, בו הודיעה, באופן חד-צדדי, על ביטול ערבותה, תוך שהיא מבקשת מהשוכר להמציא לבעל הדירה ערבות חלופית במקום ערבותה. בפועל לא הומצאה לבעל הדירה ערבות חלופית כלשהי.
בהמשך, הפר השוכר את חוזה השכירות בכך שלא עמד בתשלום דמי השכירות. לנוכח ההפרה, הגיש בעל הדירה תביעה לפינוי השוכר מהמושכר ולתשלום דמי השכירות ולאחר שניתן פסק דין (בהעדר הגנה מצד השוכר) פתח בהליכי גביה כנגד השוכר וכנגד הערבים בשטר החוב. לאחר קבלת התנגדות הערבה הועבר הדיון לבית המשפט.
במסגרת ההליך המשפטי טען בעל הדירה, כי ביטול הערבות על ידי הערבה אינו תקף משום שנעשה בניגוד לדין ולמרות התנגדותו (בעל הדירה טען כי הסכים לביטול הערבות רק כנגד המצאת ערב חלופי או סכום כספי). הערבה טענה מנגד, כי נוכח ביטול הערבות על ידה אין לחייבה בגין ערבותה לשטר החוב.
בית המשפט בחן תחילה את הוראות סעיף 15(א) לחוק הערבות התשכ"ז-1967 הקובע כך: "ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה...".
בית המשפט פרש את הסעיף הנ"ל וקבע, כי יש להבחין בין שני סוגי חיובים:
האחד- חיוב של החייב העיקרי שכבר נוצר, אך מועד ביצועו יחול בעתיד. נקבע כי מחיוב מעין זה הערב אינו יכול להשתחרר במתן הודעה (דומה הדבר לחיוב לתשלום החזרי הלוואה אשר נוצר עם מתן ההלוואה, אף שמועדי פרעון ההלוואה הינם, מטבע הדברים, עתידיים, ולכן לא ניתן לבטל באופן חד-צדדי ערבות שניתנה להבטחת החזר ההלוואה, אף אם טרם הגיעו מועדי הפרעון של ההלוואה).
השני- חיוב שטרם נוצר בעת מתן הודעת הערב (דומה הדבר לערבות לחשבון עו"ש, אשר הערב לו יכול, בכל עת, להודיע לבנק באופן חד-צדדי על ביטול ערבותו, ובמקרה זה תוגבל הערבות לחוב שהיה קיים בחשבון העו"ש בעת קבלת הודעת הביטול על ידי הבנק, והיא לא תחול על כל חוב שייווצר בחשבון העו"ש כתוצאה ממשיכות שתבוצענה לאחר מתן ההודעה על ביטול הערבות, שכן חבות החייב העיקרי בגין המשיכות הנוספות טרם נוצרה בעת מתן ההודעה על ביטול הערבות).
לאור הפרשנות הנ"ל קבע בית המשפט, כי חיובו של שוכר לפי חוזה שכירות לשלם במועד עתידי דמי שכירות עבור תקופת שכירות הכלולה בחוזה השכירות, הינו בגדר חיוב קיים שהמועד לביצועו עתידי, ולא חיוב שטרם נוצר.
לפיכך, אין בהודעה חד-צדדית של הנתבעת בדבר ביטול ערבותה בכדי לפטור אותה מערבותה לקיום חיובי השוכר לפי חוזה השכירות, וביטול ערבותה האמורה מותנה בהסכמת התובע לכך אשר לא ניתנה.
לפיכך נקבע, כי הערבות תקפה ועל כן חבה הערבה כלפי בעל הדירה בחוב השוכר.
לדידי, תוצאה זו מחוייבת המציאות שכן מתן היתר לערב להתנער מערבותו, עלולה לפגוע באלמנט ההסתמכות של בעל הנכס ולהותירו ערום ועריה ללא בטחונות של ממש.

המאמר פורסם ביום 9.11.08 בעיתון "גלובס".
הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, מגדל ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 עו"ד דן הלפרט

עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, מגדל ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466, מייל- dan@halpert-law.co.il).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".

משרדנו מתמחה בתחום האזרחי- מסחרי לרבות-דיני מקרקעין (הגנת הדייר, תיווך, הסכמי שיתוף ופירוק שיתוף, עסקאות מקרקעין (מכר/רכישה/קבוצות רכישה/קבלנים/קומבינציה), שכירות, תכנון ובניה, מושבים, בתים משותפים (רישום ותיקון צו בית משותף, סכסוכי שכנים בנוגע לשימוש ברכוש המשותף, מעלית, הרחבות וכד') ,ליקויי בניה ועוד), פשיטות רגל ופירוקים, קניין רוחני, חברות ושותפויות (הקמה/ פירוק/ ליווי שוטף) וליטיגציה מסחרית מגוונת.



 


מאמרים נוספים מאת עו"ד דן הלפרט
 
איך לגבות מזונות מפושט רגל המתחמק מתשלומם - מאת עורך דין דן הלפרט
18/07/08 | משפחה
גרושות רבות תולות את יהבן בקבלת סכום המזונות שנפסק לטובתן במסגרת הליכי הגירושין, בסוברן, כי סכום זה יהווה בסיס לכלכלת הבית ויאפשר תנאי מחיה הולמים לילדיהן הקטינים.
אולם מה קורה כאשר הגרוש מתנער מתשלום המזונות? ומה קורה כאשר הוא מוכרז פושט רגל?


דייר מוגן - המדריך המלא - מאת עורך דין דן הלפרט
זכות השכירות המוגנת (הקרויה "דיירות מוגנת") מקנה לבעליה זכות לגור בדירה או להחזיק בחנות למשך שנים רבות ולמעשה לכל ימי חייהם ומונעת מבעל הבית לסיים את תקופת השכירות באופן חד צדדי לפנות את השוכר מהדירה, אלא בתנאים מסויימים הקבועים בחוק.
מיהו דייר מוגן ומהי דיירות מוגנת?


איך להימנע מתשלום אגרה שנתית לרשם החברות- מאת עורך דין דן הלפרט
קיימות חברות רבות שחדלו מלפעול ולעיתים אינן מקיימות כל פעילות כבר במשך חודשים ואף שנים, אך הן עדיין ממשיכות לקבל מידי שנה הודעת חיוב מאת רשם החברות לתשלום אגרה שנתית.
במשך השנים מצטברים חובות בלתי משולמים בסכומים גבוהים בגין אגרות לרשם החברות.
איך להימנע מאגרה שנתית?


פשיטת רגל והפטר- המדריך המלא - מאת עורך דין דן הלפרט
18/07/08 | כללי
הליך פשיטת הרגל הוא הליך משפטי החל על אדם, הן מיוזמתו והן באופן כפוי ביוזמת נושיו וזאת כאשר אין ביכולתו לפרוע את חובותיו. מטרת הליך פשיטת הרגל היא להביא לכך שכל נכסי החייב יכונסו, ימומשו ותמורתם תרוכז בקופה אחת ותחולק לנושים והוא יצא לדרך חדשה לאחר קבלת "הפטר".

תמ"א 38- רעידות אדמה- המדריך המלא- מאת עורך דין דן הלפרט
רשויות התכנון והבניה עשו מעשה ופרסמו תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 38) הבאה להקדים תרופה למכה, על ידי הכנה מתאימה של המבנים בהם אנו מתגוררים לקראת הגרוע מכל (רעידת אדמה) וזאת באמצעות תימרוצים שונים לדיירי הבית לבצע חיזוק ליסודות הבניין. מהי תמ"א 38?

היתר בניה - המדריך השלם- מאת עורך דין דן הלפרט
רבים אינם יודעים, כי קיימות הוראות חוק המגבילות את הבניה ומחייבות קבלת היתר בניה לביצוע כל בניה מכל סוג שהוא ברחבי המדינה ולעיתים גם בבניה המבוצעת בתוך כותלי ביתנו.
רבים אחרים, יודעים גם יודעים על האיסור בביצוע בניה ללא קבלת היתר בניה, אך מעדיפים להתעלם מחיוב זה. הסיכון שבבניה ללא היתר הוא רב והבונה ללא היתר מוגדר בחוק כ"עבריין". מהו היתר בניה ומה התוצאה של בניה ללא היתר?


מעלית בבית משותף- המדריך השלם- מאת עורך דין דן הלפרט
מהו ההסדר הקבוע היום בחוק בכל הנוגע למעלית בבית משותף וכיצד ניתן להימנע מחיוב כפוי בהשתתפות בעלויות התקנתה.

מתי חובה לשלם עמלת תווך ומתי לא...- המדריך השלם- מאת עורך דין דן הלפרט
עמלת המתווך נגזרת בדרך כלל משווי העסקה ומהווה הוצאה נוספת שלא תסולא בפז אשר בעטייה מתעוררות לעיתים מחלוקות בין מזמין שירותי התווך לבין מספק השירות.

חובת המתווך למסור ללקוח את כל הפרטים המהותיים אודות הנכס- מאת עורך דין דן הלפרט
חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1966 (סעיף 8) מטיל על מתווך חובה לפעול בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, ולמסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.

חלוקת דירה ליחידות דיור- מאת עורך דין דן הלפרט
סעיף 145 (א) (2) לחוק התכנון והבניה קובע, כי הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה, הינן עבודות הטעונות היתר מאת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית. מהו שינוי פנימי?
< עמוד הקודם 2 3 4 5 6
   
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI